Idea grammatiki musikiyskoy (מוסקבה, 1679). הקישו על התמונה לפרטים
לא הרבה ידוע על חיי דילצקי. הערה של יואניקי טרופימוביץ' קורנייב, גם הוא תאורטיקאי, המתארת את דילצקי כתושב קייב, נחשבת לראיה למוצאו האוקראיני. קביעתו של קורנייב אמינה כנראה, שכן הוא ודילצקי היו מיודעים. עם זאת, התאריך ואפילו שנת הולדתו אינם ידועים, ושום פרטים על ראשית חייו של דילצקי לא התגלו עד כה. נראה שעבר לווילנה לפני 1675, משום שבשנה זו התפרסמה שם "הטוגה הזהובה" (Toga zlota) שלו. הטקסט אבד, אבל ידוע שהוא נכתב בפולנית, ודף השער ששרד מעיד על כך, שמדובר בכתב שבח והלל.[2]מקורות מסוימים מעידים על כך, שדילצקי כתב לפחות עוד מסה מוזיקלית בתקופת שהותו בווילנה, שאבדה מאז. מסה זו נזכרת לראשונה ב"Grammatika musikiyskago peniya" (1677), וה"Idea grammatikii musikiiskoi" (1679) מתואר כתרגום של העבודה הווילנאית בדף השער שלו.[3]
אחרי וילנה, חי דילצקי בסמולנסק, שם נכתבה הגרסה הראשונה ששרדה למגנום אופוס שלו, Grammatika musikiyskago peniya ("דקדוק של שיר מוזיקלי"). משם עבר למוסקבה, שם הופיעו שתי הגרסראות הבאות של העבודה ב-1679 וב-1681. אין שום ידיעות נוספות על חיי דילצקי, ומקובל להניח, שהוא מת זמן קצר לאחר מכן. תאריך הולדתו נגזר מהשערה זו.
מעגל הקווינטות של דילצקי ב"Idea grammatikii musikiyskoy" (מוסקבה, 1679)
יצירתו
אף כי אחדות מיצירותיו המוזיקליות קיימות בימינו, פרסומו של דילצקי בא לו בעיקר מן המסה שלו על הלחנה, "Grammatika musikiyskago peniya" ("דקדוק של שירה מוזיקלית"), שהייתה הראשונה מסוגה ברוסיה. שלוש הגסראות ששרדו נושאות שמות שונים, אבל התוכן זהה פחות או יותר, בכמה הבדלים חשובים. המסה כתובה בשני חלקים. הראשון מלמד את יסודות תאוריית המוזיקה, "מסתמך במידה רבה על טרמינולוגיה ותפיסות תאורטיות מערביות, בייחוד ההקסאקורד" (סולם בן שישה צלילים דיאטוניים) והשני מלמד חיבור קונצ'רטיא-קאפלה, סוגה שהגיעה אל רוסיה דרך אוקראינה ושדילצקי היה אחד הראשונים לעודד. כתיבה זו של א-קאפלה נובעת מפרשנות מחמירה של מזמור תהילים ק"נ, פסוק ו':"כל הנשמה תהלל יה, הללויה". בהתאם לפילוסופיה זו, המוזיקה הרוסית העתיקה, שהחלה להופיע בסוף המאה ה-17, במה שנודע כקונצרטים כוראליים (khorovïye kontsertï) יצרה עיבודי א'קאפלה ליצירות בסגנון ונציאני, כמו המסה Grammatika musikiyskaya (1675) מאת דילצקי.
דילצקי מביא מגוון רחב של דוגמאות, הן מיצירתו הוא, כולל הלחנה בשמונה קולות של "הליטורגיה האלוהית" שחיבר בסמולנסק במיוחד להמחשת ה"גראמאטיקה", ומאלה של מלחינים מערביים בני זמנו, בייחוד הפולנים מרצין מיילצ'בסקי ויאצק רוז'יצקי. מלבד השפעתה העצומה על הדורות הבאים של מלחיני כנסייה רוסים, המסה מעניינת במיוחד הודות לתיאור הראשון המוכר של מעגל הקווינטות, המקדים את הדוגמאות המערביות בכמה עשורים.[4]
