ניקולאוס ניקולה "מיקי" הירשל (בגרמנית: Nickolaus "Mickey" Hirschl; 20 במרץ 1908 – 10 באוקטובר 1991) היה מתאבק יהודי אוסטרי, אלוף אירופה (1932) אלוף המכביה הראשונה (1932), עשר פעמים אלוף אוסטריה ובעל שתי מדליות ארד אולימפיות (לוס אנג'לס 1932) במשקל כבד. שבע פעמים ברציפות אלוף אוסטריה בקרב חמש (1923 - 1930) ואלוף אוסטריה לנוער בהדיפת כדור ברזל ובזריקת דיסקוס.
ביוגרפיה
הירשל נולד בווינה למשפחה יהודית אורתודקסית בעלי אטליז כשר. אביו עמד בראש בית הכנסת. הוא התאמן בקבוצת הכח וינה.
בהיותו בן 15 זכה באליפות אוסטריה לנוער בהדיפת כדור ברזל ובזריקת דיסקוס. בגיל 16 הוא זכה באליפות אוסטריה לנוער בהרמת משקולות במשקל כבד ובהיותו בגיל 17 הוא זכה באליפות אוסטריה בקרב חמש והחזיק בתואר במשך שבע שנים רצופות.
בשנת 1924 זכה הירשל בפעם הראשונה באליפות אוסטריה בהיאבקות במשקל כבד, למשך 10 שנים רצופות. בשנים 1929 ל-1934 זכה ב-127 תארים בינלאומיים.
במכביה הראשונה שנערכה באפריל 1932 זכה הירשל במדליית זהב בהיאבקות במשקל כבד.[1] שלושה חודשים לאחר מכן, באולימפיאדת לוס אנג'לס (1932) הוא זכה בשתי מדליות ארד בהיאבקות במשקל כבד, בסגנון יווני-רומי ובהיאבקות חופשית. הוא היה מועמד לזכייה במדליית הזהב אך נפצע בקרבות המוקדמים בתחרות בהיאבקות יווני-רומי.
בשנת 1936 הירשל החליט להחרים את אולימפיאדת ברלין (1936) בגלל מדיניות הגזע של הנאצים.
הירשל שחי בארץ ישראל הצליח לברוח מאוסטריה לפני מלחמת העולם השנייה. הוריו קיבלו אשרת יציאה לארץ ישראל, בזכות קצין אס אס, שהיה מתאבק מקצועי ושהגיע לביתם, במטרה להפוך אותו לביתו של המושל החדש. הקצין זיהה בביתם את תמונתו של הירשל שהיה מתחרה נערץ עליו. לאחר מספר סירובים לקבלת אשרה למרות שהירשל שלח להם כרסיטים, הקצין דאג להם לאשרה וליציאה מאוסטריה וביקש מהם למסור ממנו ד"ש לבנם וכך ניצלו חייהם.[2] רוב בני משפחתו האחרים נרצחו בשואה. בארץ ישראל הוא הצטרף לקומנדו הבריטי ושרת בצפון אפריקה. לאחר המלחמה הוא התחתן ובשנת 1947 עבר להתגורר באוסטרליה.
תארים והישגים
בשנת 1993 זכה הירשל להיכלל ביד לאיש הספורט היהודי במכון וינגייט.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
