נילי לנדסמן

לידה	19 בינואר 1966 (בת 58)
מדינה	ישראל

נילי לנדסמן (נולדה ב-19 בינואר 1966) היא סופרת, תסריטאית, עיתונאית ומורה ליוגה ישראלית.

נילי לנדסמן נולדה בקיבוץ איילת השחר. אביה היה יצחק לנדסמן, ממנהלי תנובה, וסבה היה הלל לנדסמן, ראש מועצה אזורית הגליל העליון. בנעוריה למדה מחול במכללה לאומנויות בתל חי, ומשחק בסדנת התיאטרון בקריית שמונה.

שירתה ככתבת צבאית בעיתון במחנה נח"ל ומיד לאחר השחרור החלה את עבודתה כעיתונאית ומבקרת תרבות במקומון "העיר". בתחילת שנות התשעים הצטרפה ככתבת תרבות ועורכת מדור מוזיקה אלטרנטיבית למקומון "עיתון תל אביב", ולאחר מכן ערכה מוספי תרבות ופנאי בעיתון "חדשות".

לאחר סגירת "חדשות" חזרה למקומון "העיר" וכתבה ביקורות בתחום המוזיקה הישראלית והטלוויזיה. יחד עם תמר קרוון ייסדה את מדור האופנה הפופולרי "הצעקה האחרונה", שהופיע במקומון במשך כשש שנים, לאורך שנות התשעים ותחילת המאה ה-21. היא יצרה את הפורמט למדריכי הנסיעות "עכבר עולם", שזכו להצלחה מסחרית.

בתחילת שנות ה-90 חיברה את התסריט לסרט קצר של רשיד משהראווי "הקוסם", בהשתתפות קרן מור ודב נבון, ובתחילת המאה ה-21 כתבה דיאלוגים לעונה האחרונה של הדרמה היומית "אהבה מעבר לפינה".

בסוף שנות התשעים ערכה ותסרטה תוכניות טלוויזיה שונות, בהן: "יחסים מסוכנים" עם דנה מודן, "תוצרת הארץ" עם אילנה ברקוביץ' ו"לשבת לקום" עם אביגיל אריאלי. כמו כן הגישה פינות אורח והייתה משתתפת קבועה בתוכניות בוקר בטלוויזיה וברדיו בנושאי אופנה והורות.

בשנת 1998 פיתחה את הסדרה "שבתות וחגים" בשיתוף עם רני בלייר וכתבה את פרקי הפיילוט של "שבתות וחגים - הסרט", שהוקרן בפסטיבלים שונים ושודר בטלוויזיה בערוץ 2, בשידורי הזכיינית קשת. בשנה זאת הייתה תסריטאית סדרת הטלוויזיה התיעודית "סוסיתא בחלל", בהגשת קובי אוז ובבימוי לוי זיני, ששודרה בטלעד.

בין השנים 1999–2022 פרסמה ארבעה רומנים בפרוזה ושני ספרי עיון. כמו כן פרסמה סיפורים קצרים בכתב העת "מסמרים" בעריכת אמיר רותם. סיפור קצר "841 נוסע אחורה" הופיע בקובץ "אלה החיים שהייתי רוצה לחיות", אנתולוגיה של סיפורי מסע בהוצאת עם עובד ובאתר בננות.

בשנת 2000 החלה לתרגל יוגה והוסמכה ללמד. עסקה בהוראת יוגה במרכזים שונים, בין השאר סטודיו פראנה יוגה וביכורי העיתים. ביוני 2006 חנכה מכון יוגה, יוגה בגן החשמל, שניהלה בשותפות עם רני מדין, שם לימדה בשיטת אשטנגה יוגה. היא דגמנה לקטלוג הבגדים של חברתה לשעבר למתחם גן החשמל המעצבת נאית רוזנפלדר"^[1], ועבור קטלוג בגדי היוגה של המותג אנג'לי בעיצוב גילי רביד.

ב-2010 החלה לפרסם בעיתון "הארץ" רשימות ביקורת במוסף "ספרים", במוסף הארץ ובמדור "דעות".^[2]

מאז 2016 היא עובדת על סרט תיעודי היסטורי משפחתי אודות סבה הלל לנדסמן.

הייתה נשואה לבמאי ולמפיק חגי לוי, ובנם הוא המשורר והמוזיקאי עמנואל יצחק לוי. יש לה בן נוסף עם הבמאי ישראל (ישרי) הלפרן, במאי הסרט התיעודי "פצצות בדרך לסוף העולם".

מתגוררת בתל אביב מאז 1984.

• נערתו (בבל, 1999) עורך: אמיר רותם
• אחת מאיתנו, יחד עם תמר קרוון (הוצאת כתר, 2001): הספר מתבסס על הטורים שהתפרסמו ב"העיר". הטקסטים הם משל לנדסמן, והתצלומים משל קרוון^[3] בעריכת שמעון אדף.
• הרומן הרומנטי שלי (הוצאת חרגול, 2006)^[4] עורך: אלי הירש
• בטוב וברע (הוצאת חרגול בשיתוף עם עובד 2010) עורך: אלי הירש. תורגם לגרמנית ב-2012.
• שלום אהבה: איך להיפרד באלגנטיות, יחד עם ליאת תימור (הוצאת כנרת, 2011)^[5]
• הבת האובדת (הוצאת זמורה 2020)^[6] עורכת: נעה מנהיים
• הפועלות, חרגול הוצאה לאור, 2024^[7][8]

מדיה וקבצים בנושא נילי לנדסמן בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של נילי לנדסמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
• נילי לנדסמן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• נילי לנדסמן, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
• נילי לנדסמן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• מאמרי נילי לנדסמן, באתר "הארץ"
• נילי לנדסמן, באתר בננות
• יוגה בגן החשמל הסטודיו של נילי לנדסמן
• בועז כהן, ‏"הייתי רוצה לשמוע את אגרס ושייבון מרכלים על סצנת הספרות האמריקנית", באתר גלובס, 22 במרץ 2010
• הספרים של נילי לנדסמן, באתר "סימניה"
• עלית קרפ על ה"בת האובדת"
• נילי לנדסמן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• נילי לנדסמן, דף שער בספרייה הלאומית
• נילי לנדסמן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה