נִגּוּנִים
|
שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי, אִמִּי וְאָבִי,
נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים.
גַּרְעִינִים; גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי –
עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים.
עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי,
שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקַי שְׁלוּבִים,
נִגּוּנֶיךָ, אָבִי, וְשִׁירַיִךְ אִמִּי,
בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים.
הִנֵּה אַאֲזִין שִׁיר עַרְשִׂי הָרָחוֹק
הִבִּיעַ פִּי אֵם אֱלֵי בַּת.
הִנֵּה לִי תִּזְהַרְנָה בְּדֶמַע וּשְׂחוֹק
"אֵיכָה" וּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת.
כָּל הֶגֶה יִתַּם וְכָל צְלִיל יֵאָלֵם
בִּי קוֹלְכֶם הָרָחוֹק כִּי יֵהוֹם.
עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם
מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם.
|
|
|
"נִיגּוּנִים" הוא שיר עברי מאת פניה ברגשטיין שנכתב ב-1944 ופורסם באותה שנה ב"דבר הפועלת". השיר בנוי מארבעה בתים ומשולב בחריזה מסורגת.
הרקע לשיר הייתה ההבנה שמשפחתה נספתה בשואה ורצונה להנהיג בגן הילדים טקס הדלקת נרות שבת. דבר שנתקל בביקורות של חבריה החילונים לקיבוץ גבת ובתגובה להם היא כותבת את השיר ובו היא מביעה את הקשר הנפשי לתרבות הוריה שזנחה.
השיר הולחן על ידי דוד זהבי והושר בפי כמה מבצעים: שלישיית המעפיל, עירית סנדנר, הגבעטרון, יהודית רביץ ויעקב רביץ (באלבום "יהודית ויעקב, שירים מהבית"), מרגלית צנעני, רונית אופיר, אסנת פז, ניגון ירושלמי ואביאל סולטן יחד עם שירה שוורץ.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- מילות השיר "ניגונים" והאזנה לו, באתר זמרשת
- מילות השיר "ניגונים", באתר שירונט
- עפר גביש, שתלתם ניגונים בי, פניה וזהבי, באתר של גביש
- חנניה בלס, "צוות לב לדעת", שתלתם ניגונים בי/ פניה ברגשטיין, באתר "לב לדעת"
- "שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי": פניה ברגשטיין מתגעגעת לאמא ואבא, באתר הספרנים, בלוג הספרייה הלאומית, 13 בפברואר 2018
ביצועים: