נחום גבריאלי (גבריאלוביץ) (23 בספטמבר 1899 – 2 ביוני 1964) היה מחנך, סופר, מנהל הסמינר ע"ש לוינסקי בתל אביב, מפקח מחוז תל אביב ויושב ראש המזכירות הפדגוגית לחינוך היסודי ולהכשרת מורים והשתלמותם.

גבריאלי, בן הרוקח שאול -בנימין גבריאלוביץ, נולד בירושלים למשפחת רבנים ורוקחים. היה בן הדור השישי מגבריאל משטוקליישקבר שעלה לארץ בעליית תלמידי הגר"א. בילדותו למד תלמוד תורה ובישיבת עץ חיים, ולאחר מכן בסמינר למורים של עזרה. במלחמת העולם הראשונה עבד תחילה כפועל חקלאי בעמק יזרעאל, ואחר-כך שירת בצבא העות'מאני. בתום שירותו המשיך בלימודיו בבית המדרש למורים העברי תחת הנהלתו של דוד ילין, וסיים בשנת תר"פ.

בשנת 1920 הורה בבית הספר היסודי בטבריה, ובשנים 1922–1923 השתלם בפדגוגיה באוניברסיטאות ברלין ולייפציג.

בשנים 1924–1933 הורה בבית הספר העממי א' בחיפה, ולאחר מכן הורה מתודיקה של חשבון בסמינר לוינסקי בתל אביב.

בין השנים 1933–1935 ניהל את המכינות בבית הספר הריאלי בחיפה, ובין השנים 1940–1953 ניהל לסירוגין את סמינר לוינסקי.

בשנת 1936 נתמנה גבריאלי למפקח ומדריך בתי הספר של הזרם הכללי באזור חיפה, העמקים והצפון, שימש יו"ר במספר ועדות פדגוגיות, וכן היה ראש המערכת שגיבשה את תוכנית הלימודים לבתי הספר היסודיים, שהפכה לתוכנית הלימודים של בתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים. ולאחר שהונהגה שיטת החינוך הממלכתית, נתמנה למפקח מחוז תל אביב, למעט השנים בהם היה מנהל בית ספר.

החל משנת 1960 כיהן כיו"ר המזכירות הפדגוגית לחינוך היסודי ולהכשרת מורים והשתלמותם, תפקיד בו שימש עד ליום פטירתו.

גבריאלי עסק בכתיבה ספרותית לילדים ולנוער, ובכתיבה בתחום הפדגוגיה של ספרי לימוד, מאמרים ודרכי הוראה.

גבריאלי היה חבר המערכת הקבועה של אנציקלופדיה תרבות ביחד עם אשר ברש, ישעיהו פרישמן ואלימלך-שמעון רימלט, אשר יצאה בהוצאת מסדה.^[1]

בשנת 1963 זכה בפרס החינוך של עיריית תל אביב, שחולק אותה שנה לראשונה, עבור ספרו "אורחות חנוך".

בשנת 1965 הוסב בית הספר היסודי "כרמל" בתל אביב על שמו (בית הספר גבריאלי-הכרמל),^[2] על שמו נקרא גם בית הספר היסודי "גבריאלי" שבמזרח חיפה כיום בית ספר לאקולוגיה ולספורט.

נקבר בבית העלמין קריית שאול.^[3] לאחר מותו הוציא לכבודו משרד החינוך והתרבות חוברת זיכרון בכתב העת "בחינוך ובתרבות - בעיות, סקירות, ידיעות", מספר (37) 1, ירושלים, סיוון תשכ"ה, יוני 1965.

• בארץ מקורות הירדן, תל אביב: אמנות, תר"ץ 1930.
• על פני ים כנרת, ירושלים: הלשכה הראשית של הקרן הקימת לישראל; תל אביב: אמנות, 1932.
• ידיעת המולדת (ספר קריאה ועבודה), תל אביב: אמנות, 1933.
• המטמון: מספורי חלוץ העמק, תל אביב: אמנות ; (ירושלים): הקרן הקימת לישראל, (1935)
• תורה לילד, יחד עם ברוך אביבי ואיוריו של נחום גוטמן, תל אביב: יבנה, ת"ש 1940.
• נביאים ראשונים לילד, יחד עם ברוך אביבי, תל אביב: יבנה, 1944.
• תורה לילד: חוברת לעבודה ולחזרה, יחד עם ברוך אביבי, תל אביב: יבנה, תש"ה 1945.
• ספרי החדש, יחד עם ברוך אביבי וציוריו של אביגדור לואיזאדא, תל אביב: יבנה, תשי"ג 1947.
• דרכים בהוראה: מדריך למורה בשאלות: א. הנושא; ב. השעור; ג. הכתה והנהגתה, תל אביב: נ’ טברסקי, תש"ח 1948.
• כתב וספר בבית-הספר: מדריך למורה: בשאלות: א. מלאכת הכתיבה, ב. הכתיב, ג. החבור-הכתיבה, ד. קריאה, ח. הדקדוק, תל אביב: נ. טברסקי, תשי"ב 1951.
• עולם ומלואו בבית-הספר: מדריך למורה בהוראת: א. הטבע; ב. הגאוגרפיה; ג. ה"מולדת", תל אביב: נ’ טברסקי, תשי"ג 1952.
• מקרא לילד, תל אביב: יבנה, תשט"ו–תשי"ז 1954–1957.
• מקרא לנער: ערוך בהתאם לתוכנית הלמודים החדשה של בית הספר הממלכתי, תל אביב: יבנה, תשי"ט 1958–תש"ך 1959.
• אורחות חינוך תל אביב: אוצר המורה, (תשכ"ב) 1962.^[4]

• אטלס לתלמידים בישראל, יחד עם ח’ אנוך ויהויקים פאפוריש, תל אביב: עיריית תל אביב יפו, 1956

• נחום גבריאלי, באתר משרד החינוך
• דוד תדהר (עורך), "נחום גבריאלי (גבריאלוביץ)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך טו (1966), עמ' 4764
• רשימת הפרסומים של נחום גבריאלי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• פרס החינוך של עיריית ת"א לנ. גבריאלי ולי. ניב, דבר, 2 ביולי 1963
• נחום גבריאלי, דף שער בספרייה הלאומית

הודעת פטירה, מעריב, 3 ביוני 1964

• ק. ה., לזכר נעדרים: נחום גבריאלי, דבר, 22 ביוני 1964