קפטן נח לוין-אפשטיין (6 באוקטובר 1921 – 17 בנובמבר 1944) היה צעיר ארץ ישראלי, שהתגייס לשירות בחילות האוויר של צבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. הוא שירת כטייס קרב בזירה האירופית עד שנפל בקרב. עוטר במדליית האוויר.
ביוגרפיה
נח לוין-אפשטיין נולד בתל אביב. בגיל חמש עבר עם משפחתו לירושלים. הוא למד בגימנסיה העברית והיה חבר בתנועת הצופים. בילדותו הרבה לקרוא על טיסה ולבנות דגמי מטוסים. לאחר תום לימודיו התיכוניים נסע עם אחיו ללמוד בארצות הברית. הוא החל ללמוד הנדסה אווירונאוטית באוניברסיטת מישיגן.
במלחמת העולם השנייה
לאחר הצטרפות ארצות הברית למלחמה רצה לוין-אפשטיין להתגייס לשירות צבאי. בשל גילו נדרש להציג אישור לכך מהוריו. כדי לקצר את הליכי הגיוס פנה במכתב לנשיא ארצות הברית רוזוולט ובו ביקש את התערבותו על מנת שלא יבוזבז הזמן הנדרש לקבלת תשובת הוריו. לאחר שהנשיא התערב הוא גויס לשירות במרץ 1942. הוא סיים קורס טיס ועסק מ-1943 בהטסות ניסיון של מטוסי קרב חדשים. לאחר מכן הוצב בחזית מערב אירופה והשתתף בקרבות מהמערכה על נורמנדי. הוא השתתף בכ-90 קרבות אוויר.[1]
ב-17 בנובמבר 1944 הוביל לוין-אפשטיין רביעיית מטוסים לתקיפת מטרות על הקרקע ליד העיירה הצרפתית ולדוויס (Waldwisse) שבקרבת העיר מץ. מטוסו נפגע מאש נגד מטוסים והתרסק. גופתו נמצאה רק בינואר 1947 באדמת שדה חקלאי ליד מץ וזוהתה לפי מסמכים. הוא הובא לקבורה בבית הקברות הצבאי האמריקאי של הארדנים ליד לייז' שבבלגיה.
לוין אפשטיין עוטר במדליית האוויר עם 11 צרורות עלי אלון (שמשמעם שהמדליה הוענקה לו מספר פעמים נוספות).
הנצחה
שמו של לוין-אפשטיין הונצח באנדרטה בתיכון שבו למד וכן באנדרטת מתנדבי היישוב במלחמת העולם השנייה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.
משפחתו
אביו של נח לוין אפשטיין היה ד"ר שמואל לוין אפשטיין, ממייסדי רפואת השיניים בארץ ישראל וממנהלי הוצאת א. לוין אפשטיין, בנו של אליהו זאב לוין אפשטיין. אחיו של נח הוא פרופסור יעקב לוין אפשטיין, שהיה מנהל המחלקה לכירורגיית פה ולסת בבית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. אחד מבניו של יעקב הוא נח לוין-אפשטיין (סוציולוג), פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב שכיהן בעבר כנשיא האגודה הסוציולוגית הישראלית, ושנקרא על שם דודו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מקור: אתר יזכור. נראה שהכוונה למספר הגיחות שביצע.