נוּרי אל-ג'ראח (בערבית: نوري الجراح) הוא משורר, עורך ומסאי סורי-בריטי הנחשב כאחד מהבולטים במשוררים כותבי הערבית של העשורים האחרונים. לצד כתיבת שירה, אל-ג'ראח פרסם גם ספרי ילדים, ערך מספר כתבי-עת ספרותיים בולטים, עסק בתיעוד ספרות מטיילים ערבית קלאסית והיה פעיל בחוגי אופוזיציה למשטר הבעת' בסוריה.
ביוגרפיה
אלג'ראח נולד בדמשק בשנת 1956 ופרסם בה את שיריו הראשונים, ב-1978. בשנת 1981 עזב את סוריה בשל רדיפות שלהן היה נתון מצד מנגנוני ביטחון הפנים של משטר הבעת' הסורי, כתוצאה מפעילותו הפוליטית והתנגדותו לשלטון. לאחר שעזב את סוריה, התיישב אלג'ראח בביירות, אך זמן קצר לאחר מכן פרצה במדינה מלחמת לבנון והוא נאלץ לעבור לניקוסיה, בירת קפריסין, שבאותה עת התמלאה באינטלקטואלים ערבים שעזבו את ארצותיהם והפכו את העיר לביתם, מה שהפך אותה למרכז חשוב של הספרות הערבית. אחרי כשנתיים עזב אלג'ראח גם את קפריסין ובשנת 1986 השתקע בלונדון עם משפחתו ומאז הוא חי בה עם משפחתו ויוצר בה.[2]
לאורך שנותיו בלונדון, הקים אל־ג'ראח מספר כתבי־עת ספרותיים חשובים בסצנת השירה והספרות הערבית. הבולטים מבין כתבי העת הללו היו "א־נאקד" (המבקר), שפעל בלונדון בין השנים 1988–1992; "אל־כּאתבּה" (הסופרת) שפעל גם הוא בלונדון בין השנים 1993–1995; "אל־קסידה" (השיר) שפעל בקפריסין בשנת 1999; "א־ריחלה" (המסע) שפעל בלונדון בשנת 2005; "דמשק" שפעל בלונדון בשנים 2012–2013; ו"אל־ג'דיד" (החדש) הפועל בלונדון משנת 2015 ועד היום. כתבי העת שערך אלג'ראח היו במה מרכזית ליוצרים ערבים שחיו בגלות ואפשרו להם לשמור על קשרים עם קהל קוראיהם בעולם הערבי.[3]
מאז שראה אור ספרו הראשון בביירות בשנת 1982, פרסם אלג'ראח למעלה מ-15 ספרי שירה ולצידם גם ספרי ילדים וספרי עיון על ההיסטוריה הערבית. שיריו של אל־ג'ראח תורגמו לאורך השנים לשפות רבות: צרפתית, אנגלית, ספרדית, איטלקית, יוונית, הולנדית, פרסית וטורקית וקבצים מתורגמים משירתו ראו אור משך השנים במדינות שונות. כמה משיריו תורגמו לעברית.[4][5]
