לסקי הגיע ממשפחה בריטית בולטת בחיים האינטלקטואליים והציבוריים באנגליה. אביו היה נתן לסקי (1863–1941), סוחר כותנה, יהודי, ליטאי שגדל במידלסברו והשתקע במנצ'סטר. בשנת 1906 מונה לשופט בעיר והיה ממנהיגי יהדות בריטניה[3]; אמו, שרה פרנקנשטיין (1869–1948), נישאה לנתן לסקי בשנת 1889, הייתה חברה במועצת העיר מנצ'סטר במשך שנים רבות.[3][4] אחיו הצעיר היה פוליטיקאי ממפלגת הלייבור הבריטית והכלכלן הרולד לסקי (אנ'). בשנת 1914[5] נוויל, נישא לפינה אמילי, בתו הבכורה של משה גאסטר; היו להם ארבעה ילדים, ביניהם הסופרת, העיתונאית ואשת רדיו ה-BBC מרחניטה לסקי (אנ'). [6]
בשנת 1911 נוויל התגייס לצבא הבריטי, בשנת 1914 הוענקה לו מדליית הגבורה בקרב. במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת בגדוד השישי של חיל רגלים הבריטי שלחם, בגליפולי, סיניוצרפת, ופרש מהצבא בדרגת קפטן.[5]
לסקי היה עורך דין ומונה ליועץ המלך (KC) בשנת 1930 ולמייצג משפטי באינר טמפל בשנת 1938. בין השנים 1953–1956 היה שופט ערעורים (אנ') של האי מאן ובין השנים 1935–1956 היה בתפקיד רשם בית המשפט של העיר ברנלי. בשנים 1963-1956נוויל היה שופט והרשם בבית המשפט של ליברפול. [8]
בין השנים 1956-1950הוא היה חבר במועצה הכללית של לשכת עורכי הדין הבריטים, בין השנים 1952–1956, היה יו"ר ועדת ההתנהגות המקצועית של הלשכה ובין השנים 1955–1956 מלא את תפקיד הגזבר של הלשכה.
תפקידים אחרים
יו"ר בית החולים היהודי Manchester Victoria Memorial Jewish Hospital
בשנת 1914 לאחר חתונתו לפינה אמילי, בתו של משה גאסטר, נוויל הפך לחבר מוביל בעדה הספרדית בבריטניה.
בין השנים 1933–1939 נשא בתפקיד נשיא, ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה בלונדון. [9] בשנים אלה ספג ביקורת רבה על כך שהוא לא מספיק ציוני.[3] בשנת 1933 לסקי נבחר גם לתפקיד יו"ר הוועד המנהל של הסוכנות היהודית לפלשתינה, בבריטניה.
בין השנים 1961–1967 הוא היה נשיא קהילת יהודי ספרד ופורטוגל.
