אביו, היה מורה ומחנך. בתחילה בעיר הולדתו, הרוביישוב בחדר המתוקן ולאחר מכן בזמושץ' לשם עבר עם משפחתו ב-1908 לאחר שהוזמן לנהל את בית הספר העברי "קדימה"[1], בו גם למד בנו, מתתיהו.
מילדותו דיבר שלם עם אביו בעברית וכבר כילד אהב לחבר שירים וראה עצמו כ"ילד משורר".
ביתו היה בית יהודי מסורתי מחד אך מתקדם ומשכיל מאידך. "שני עולמות שרויים היו בבית הורי, אמא - שומרת הילכות מסורת באדיקות, אבא - נתון לזרם ההשכלה ולרחשי הזמן...אמא דוברת יידיש עסיסית מתובלת אמרי עם, ובכוננית בין ספרי היהדות עבי הכרס חבויה הלשון הרוסית בכרכים של הקלסיקאים פושקין טולסטוי וכו' "[2]
במהלך מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה לאוקראינה שם נדדה בין מקומות שונים. נדודיו בתקופה זאת מתוארים בדבריו כהזדמנות להקשבה ולשמיעה של שירים וסגנונות שונים.
המשפחה שבה לזמושץ' לאחר מהפכת אוקטובר בתחילת שנות ה-20. בזמושץ' היה שלם מדריך בקן השומר הצעיר. עבד בדפוס והחל להתנסות בהדפסת שירים משלו בעברית.
בתחילת שנת 1922 נשלח שלם על ידי הוריו ללמוד חינוך, אך במקום זאת, הצטרף לקבוצה של תנועת החלוץ שנשלחה לעבודה חקלאית לכפר רוֹתְנִי בסביבה. על מנת להכשיר עצמה לעליה לארץ ישראל. בתקופה זו חיבר שלם שירים לקבוצת העבודה בנושאי העלייה ארצה וחלוציות ומוסר אותם להם באופן אנונימי, והחברים בקבוצה היו שרים אותם[3].
שנותיו הראשונות בארץ
בשנת 1922 עלה שלם לארץ ישראל. בהתחלה נדד מספר חודשים בארץ. מקום עבודתו הראשון היה במסחה (כפר תבור). שם עבד כחלק מקבוצה של השומר הצעיר לצד פועלים ערבים. במהלך עבודתו, התעניין ולמד את השפה הערבית, את מנגינותיהם ושיריהם של הבדואים והפאלחים שעבדו עמו. את ההכרות הזאת עם התרבות הערבית ביקש להעמיק, ולשם כך הצטרף לקבוצת עבודה, שבנתה הגשר על הירדן בנהריים, שנבנה לצורך מעבר רכבת העמק. תנאי העבודה היו קשים. המקום היה מוכה מלאריה שחורה, והעובדים גרו בכוכים ובמערות במקום. קיצוב האוכל היה דל וכלל פיתות וזיתים.
כל העובדים מלבד שלם היו ערבים. הוא מעיד כי למד להבחין בין שלוש קבוצות שונות: פלאחים, בדואים ועירוניים. כל אחת מהקבוצות הייתה בעלת מעמד ומטען תרבותי שונה. תקופה זו הייתה בעלת חשיבות רבה בהתפתחותו המוזיקלית[4].
ב-1927 עבר שלם לקיבוץבית אלפא, שם התגוררה חברתו, לימים אשתו, טובה זינגרמן, ילידת זמושץ' ותלמידת בית הספר "קדימה"[5]. ב-1928 עם רכישת הצאן בקיבוץ, הפך לרועה צאן. העבודה משכה אותו בשל השוטטות בגלבוע, המפגשים עם הערבים והאופי הרומנטי שבה. רעיית הצאן הייתה בעבורו, קשר עם תרבות האבות והמקרא מקדמת דנא וקרקע פורייה ליצירה[6]. עבודתו כרועה הובילה ליצירת מסכת החג הראשונה שיצר: "חג הגז"[7]. בפילוג הפנים קיבוצי ב-1940 בין אנשי השומר הצעיר ואנשי מפא"י, עבר עם האחרונים לרמת יוחנן[8].
רמת יוחנן
ברמת יוחנן המשיך שלם את פועלו, הן בענף הצאן והן בתחום יצירת הזמר והחג. בנוסף לרעיית הצאן, התבקש שלם לשמש מורה בחברת הנוער[9], ולשם כך יצא ב-1944 להשתלמות בהוראה בירושלים, כשהוא משלב לימודי מוזיקה אצל שלמה רוזובסקי. במסגרת עבודת ההוראה בחברת הנוער בקיבוץ חיבר מחזות המשבצים בתוכם שירים ומנגינות, והעלה אותם על הבמה עם חניכיו[10].
עם תום עבודתו בחינוך הקים את המכון להווי ומועד ברמת יוחנן, המשמש כמרכז לשימור, חקר ויצירה בנושא תרבות, הווי והחג הקיבוצי. במשך השנים בהן עבד בחינוך ובמכון להווי ומועד שמר תמיד על קשר חם עם ענף הצאן ועם הרעייה שהיו אהבתו הראשונה. בשנותיו האחרונות התרכז בעבודתו ב"מכון להווי ומועד" כשהוא מלווה בעצה ובהדרכה את הפעילות התרבותית בקיבוצים.
ב-1947 יצר את הטקס של חג העומר, הבא לציין את תחילת ספירת העומר.[11]
ב-17 במאי 1975, כ"ט באייר תשל"ה, בגיל 71, נפטר שלם ברמת יוחנן, לאחר מחלה ממושכת[12].
יצירתו
מאפיינים ביוגרפיים ביצירתו
יצירתו של שלם משלבת הכרות עמוקה עם הזמר העממי בתרבויות שונות. בבית אביו גדל על ניגונים חסידים, שירי ציון וכן שירים ביידיש. בהכשרה לפני עלייתו ארצה עבד בכפר של מיעוט רוֹתְנִי שם הכיר קבוצת איכרים העובדת ושרה. שם גם לקח חלק בשמחות חקלאיות: קציר, אסיף. עם עלייתו ארצה, למד רבות על הזמר המזרחי מהערבים לצדם עבד במסחה וכן בבניית גשר הירדן בנהריים. המפגש בין מזרח ומערב נכחו ביצירתו באופן מתמיד.
מפגשים אלו הותירו עליו את חותמם, וניתן לראות את הדיהם, לא רק מבחינה מוזיקלית אלא גם מבחינה חברתית, בכך שהחגים שיצר נושאים אופי עממי מבחינת הדגש על שיתוף הציבור כולו בהכנת החג ובטקס עצמו.
כבר מילדותו וצעירותו הוא מספר על כתיבת שירים בכלל ועל כתיבת שירים לצורכי קהילה בפרט: "הייתה לי הנטייה עוד מילדות לחבר את השיר שאני רציתי מבלי תכלית או מגמה מסוימת - זה היה למען מקהלת בית הספר...ראיתי את עצמי, בהיותי ילד, כמשורר"
במהלך שהותו בכפר הרוֹתְני המשיך ביצירתו: "חברתי שירים באופן אנונימי, זאת אומרת לא זיהיתי את עצמי ומסרתי אותם לחבר'ה והחבר'ה היו שרים אותם. הנושא היה חלוצים, עליה ארצה, וכו' "
בבית אלפא הפך שלם לדמות, אליה פונים על מנת שתכתוב לאירועי הקהילה: "כשהשמעתי שירי לראשונה בחוגי חברים נמצא להם הד ונתבקשתי לשיר אותם עוד ועוד עד אשר מצאתי עצמי לפתע מחבר לצרכים שונים של הקיבוץ, לאירועי חג שונים, לילדי הגן ובית הספר".
שלם שם דגש על היות יצירתו יצירה עממית המבטאת חיבור לעבודה לטבע ולחיי היום יום.
יחודה של שירתו, כשירה בת העלייה השלישית וכשירת חלוצים הוא ביחסה המתמיד לתרבות ועולם התוכן היהודי. ניתן לראות ששלם ראה עצמו כיוצר המחדש וממשיך את שושלת הדורות ולא כדור חדש הניתק ממסורת אבותיו.
יצירת השירים נעשתה לדברי שלם לא לשם העלאתם על במה, אלא מופנית לחיים עצמם, ומהווה ביטוי לאירועי החג והחברה וכן להווי היום היום[13].
נושא היצירה הראשון של שלם בבית אלפא הוא הצאן. עיסוק זה הוביל ליצירת החג הראשון "חג הגז". בכך הפך מיוצר שירה ליוצר טקס. שיריו הפכו למרכז תוכן עיקרי בטקסים שיצר והם מבטאים את תוכן החג ונותנים ביטוי לרחשי הלב.
עיסוקו בתחום החג והמועד העברי נשען על הידע וההכרות המעמיקה שלו עם המסורת היהודית. הכרות זאת באה לידי ביטוי בשירים, במאמרים ובטקסים שיצר.
אם תרצו נא זכרוני / כי שרתי לתומי. / בסלע לא חצבתי / לא עקרתי בהרים / אור גמעתי בנאות / כצמח בכרים. // מתתיהו שלם
שלם לא למד מוזיקה בצורה מסודרת ואף לא ידע תווים שנים רבות. את שיריו הראשונים, בעת היותו בבית-אלפא, היה שר ליוסף טל, אשר רשם את התווים[14]. ברמת יוחנן, התמסר שלם לעיצוב דפוסים חדשים לחגים ביישוב הקיבוצי והכפרי, ויצר מסכות חג, לחג העומר, חג הסוכות, חג הגז וחג כלולות. ביצירתו, עבד בשיתוף עם לאה ברגשטיין, שהייתה הכוריאוגרפית של המחולות שבוצעו באותן חגיגות. מסכות אלו הכוללות טקסים, שירים ומנגינות, הפכו לנכסי תרבות של התנועה הקיבוצית ושל יישובים רבים ברחבי הארץ.
בין שיריו הידועים: "שה וגדי" (על-פי שיר עםסלאבי), "רועה ורועה", "פנה הגשם", "שיבולת בשדה", "שמעו שמעו", "עז וכבש" "יוחנן וגבריאל"[16], "הבו לנו יין", ועוד.
מסכות החג
חג הגז: מסכת החג הראשונה שיצר שלם, יחד עם לאה ברגשטיין. המסכת מציינת את זמן גז הצאן. נסמכת על אזכורים מקראיים של משתאות חג לרגל הגז, דוגמת משתה נבל הכרמלי, ומשתה אבשלום.
חג העומר: מסכת הנשענת על קציר העמר המתואר במשנה מסכת מנחות פרק י. נחוג עד היום ברמת יוחנן ובקיבוצים נוספים ברב עם.
שמחת כלולות: מסכת המיועדת לחתונה הקיבוצית.
חג המים: מתרחש בחג הסוכות. וכולל ציון של מועד העלייה לקרקע של הקיבוץ, של חג האסיף ושל שמחת בית השואבה, ומכאן שמו, חג המים.
משפחתו
לטובה ומתתיהו שלם נולדו שני בנים. אלישע שלם ואמיתי שלם.
ספרים פרי עטו
רועים בגלבוע / "הנוקד" 1950
זמרים, עריכה: שלמה קפלן / [[[מפעלי תרבות וחינוך]] 1969.
.svg){kind=logo}
