מתיאש אייזלר
Eisler Mátyás

צילום דיוקן מצעירותו
לידה	8 בספטמבר 1865 פאטי, בודאקסי, ממלכת הונגריה, האימפריה האוסטרית
פטירה	13 בדצמבר 1930 (בגיל 65) קלוז' (קולוז'וואר), חבל טרנסילבניה, ממלכת רומניה
מקום קבורה	בית הקברות המרכזי האז'ונגארד בקלוז'
מדינה	הונגריה רומניה
השכלה	בית המדרש לרבנים בבודפשט בית המדרש לרבנים בברלין אוניברסיטת בודפשט
מקום מגורים	קלוז' (קולוז'וואר)
מקום פעילות	קלוז' (קולוז'וואר)
תקופת הפעילות	1891–1931 (כ־40 שנה)
השתייכות	היהדות הנאולוגית של המרחב ההונגרי
תחומי עיסוק	רב, היסטוריון ומזרחן, פעילות ציונית
רבותיו	עזריאל הילדסהיימר
חיבוריו	תולדות יהודי טרנסילבניה (בהונגרית) מעברם של יהודי טרנסילבניה לתקופת הנסיכות הרמב"ם והאגדה
בת זוג	גיזלה לבית וייס
צאצאים	קלארה לוראנט
תפקידים נוספים	הרב הראשי הנאולוגי של קלוז' (1931-1891)

מתיאש (מתתיהו) אייזלר (בהונגרית: Eisler Mátyás;‏ 2 בספטמבר 1865 – 13 בדצמבר 1931) היה רב, היסטוריון ומזרחן יהודי יליד הונגריה, שחי רוב חייו בטרנסילבניה (משנת 1918 –תחת שלטון רומני^[1]). היה תומך נלהב של הציונות. אייסלר היה הרב הראשי של הקהילה היהודית הנאולוגית בקלוז', רומניה. היה כותב פורה בעיתונות היהודית והמדעית, התפרסם לא רק כמנהיג דתי אלא גם במחקריו על תולדות יהודי טרנסילבניה ועל הספרות היהודית בהונגריה.

מתיאש אייזלר נולד ב 2 בספטמבר 1865 ביישוב פאטי (Paty), מחוז פשט, הונגריה, סיים לימודי רבנות בבית המדרש לרבנים בבודפשט ובבית המדרש לרבנים בברלין של הרב עזריאל הילדסהיימר וגם כן לימודי פילוסופיה עד לתואר דוקטור באוניברסיטת בודפשט. ^[2] התחתן עם גיזלה, בתו של הרב איגנאץ וייס מאסטרגום. בשנת 1890 ד"ר אייזלר לימד עברית בבית הספר למורים יהודים בבודפשט וחיבר עבודות עיוניות בתחום היהדות בשפות עברית, הונגרית וגרמנית. בשנת 1891 התמנה לרב הראשי של הקהילה הנאולוגית של קלוז' והחזיק בתפקיד זה עד מותו. מרכז עבודתו היה בית הכנסת הנאולוגי המפואר של קלוז' (כעת ברחוב הוריה, ומכונה גם "בית הכנסת לזכר הנספים בשואה") שנפתח בשנת 1887 על ידי קהילות הסטטוס קוו אנטה והנאולוגים בעיר.

הרב אייזלר לימד בלשנות מזרחית באוניברסיטת קלוז' והיה החלוץ בחקר ההיסטוריה של יהדות טרנסילבניה. הוא כתב מספר חיבורים היסטוריים והמרכזי שביניהם (בהונגרית) היה "מעברם של יהודי טרנסילבניה לתקופת הנסיכות".

במסגרת פעילותו הציבורית נבחר ליושב ראש של איגוד רבני טרנסילבניה ובאנאט (הזרם הנאולוגי). כמו כן היה חבר בוועד הלאומי שסייע לנזקקים לאחר תום מלחמת העולם הראשונה ובתוקף תפקיד זה חיפש דרכים לעזור לאותם הסטודנטים היהודים שבגלל הנסיבות והאווירה האנטישמית במוסדות אקדמיים נאלצו ללמוד בחו"ל. היה אחד הכותבים הראשיים בעיתון הציוני של יהדות טרנסילבניה, "אוי קלט". החל משנת 1923 היה גם כן חבר בחברה לדו-שיח בין יהודים לנוצרים ("החברה יהודית-נוצרית" KZST).

בשנת 1920 נמנה עם מקימי תנועה ציונית בשם "האיחוד הלאומי היהודי בטרנסילבניה".^[3]

הרב ד"ר אייזלר נפטר בקלוז' ב-13 בספטמבר 1931.

בתו קלרה (אחר נישואיה לוראנט; 1910-1965) הייתה טכנאית רנטגן בבית ההבראה סייסטה שבו שהה בשנת 1936 המשורר ההונגרי אטילה יוז'ף ונמנתה עם אלו שחיזקו את רוחו ברגעים הקשים בחייו.^[4]

הרב אייזלר פרסם מעל 200 מאמרים בתחום ההיסטוריה, השפות השמיות ותולדות הספרות היהודית. ^[5] כתב ב-Jewish Encyclopedia ערכים על יהדות טרנסילבניה, כמו כן בלקסיקון היהודי ההונגרי (Magyar Zsidó Lexikon (1929

• A gyökbeli hangok interdialektikus változásai az aram nyelvekben - 1889 .

(שינויים פונטיים בין-ניביים בשורשי המלים בשפה הארמית)

• 1899 - A talmudfordítások története (תולדות תרגומי התלמוד)
• Erdélyi zsidók torténete

.Az erdélyi országos főrabbik kiadatlan kútfői alapján (תולדות יהודי טרנסילבניה - מבוססות על מקורות שלא פורסמו מעזבונם של הרבנים הראשיים) 1900 קלוז'.(בהונגרית)

• Az erdély zsidók multjából - 1901 (עברם של יהודי טרנסילבניה) (בהונגרית)
• 1905 - Majmun és az agáda (הרמב"ם והאגדה) (בהונגרית)
• A zsidók legrégibb nyomai Erdélyben (העדויות הקדומות ביותר על נוכחותם של יהודים בטרנסילבניה)

מתוך שנתון אגודת הקוראים בני ישראל בקלוז - 1906 A Kolozsvári Izraelita Felolvasó Egyesület Évkönyve

• A tenger a biblia költészetében בעותק פקסימילי ("הים בשירה התנ"כית", בהונגרית) 1914

הרב אייזלר ערך את העבודות התחום השפה העברית של המלומד ההונגרי יאנוש אפאצאי צ'רה (1911) ושל פילולוגים הונגרים אחרים.

• Eisler Mátyás, “Apáczai héber tanulmányai”, in: Évkönyv, 1900 (Budapest: Izr. Magyar

Irodalmi Társulat – Lampel R. / Wodianer F. és fiai, 1900), pp. 316–332

• לקסיקון ספרותי הונגרי רומני - בשפה הונגרית
• הלקסיקון היהודי ההונגרי בעריכת פטר אויבארי, 1929, on net ע'217
• צבי הרטמן - הציונות בטרנסילבניה בין שתי מלחמות העולם - באנגלית