"מת ובועט" הופק בידי רשות השידור[1] ובסיוע קרן יהושע רבינוביץ' לאמנות תל אביב[2]. הסרט שודר ברשות השידור, הוקרן בסינמטקים ובמוסדות ברחבי הארץ, השתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של בואנוס איירס (BACIFI, אנ׳)[3], ובפסטיבלים נוספים לקולנוע ברחבי העולם[4].
רקע ועלילת הסרט
בשנת 2011 יצר צחי שיף סרט קצר בשם PsychoMigrations[5] אשר עסק בתערוכה בשם זהה (בספרדית: "Psicomigraciones") שהציג אמן ארגנטינאי בשם הוראסיו קארדו (אנ'; 1944–2018); ארגנטינה היא המדינה בה קיים השיעור הגבוה בעולם של פסיכואנליטיקאים לנפש[6], ופרויד זוכה בה עד היום למעמד פופולרי במיוחד. הוראסיו, צייר, מאייר ואמן גרפי ידוע בארגנטינה ומבקר חריף של פרויד, הציג תערוכת ציורים נגד פרויד ומשנתו. מבחינתו של הוראסיו, פרויד היה תאב בצע ונוכל ומשנתו[7] אף עלולה להוות סכנה אם לוקחים אותה ברצינות. משום כך, ספג הוראסיו גל של ביקורת עם הפתיחה של Psicomigraciones[8].
לאחר העבודה על הסרט PsychoMigrations, המשיך שיף להרחיב את הדיון על פרויד, שהחל עם הוראסיו קארדו, לכדי סרט באורך מלא בשם "מת ובועט". הסרט מנתח את משנתו והשפעתו של פרויד בתחומים רבים ושונים של חיינו. בסרט מככבים מומחים לתורת פרויד בעלי שם עולמי כשחלקם מהללים את הגותו והמתודולוגיה שלו וחלקם משמיצים אותו. הראיונות מוגשים לצד יצירות אנימציה שמבוססות על יצירותיו וסגנונו של הוראסיו וקטעי מעבר הומוריסטיים. שמו של הסרט באנגלית, More Alive Than Dead, (מילולית: ״יותר חי מאשר מת״) נובע מדבריו של פרופ' ג'ון פורסטר, היסטוריון בריטי ומומחה לפרויד, שבראיון עמו טוען כי אפילו היום, שנים ארוכות לאחר מותו של פרויד (1856–1939), הביקורת נגדו כל כך חזקה ומעוררת יצרים, עד כי ניתן לומר עליו שהוא "יותר חי מאשר מת".
המומחים שמתראיינים בסרט, מסכימים שזיגמונד פרויד הוא אחד האינטלקטואלים המשפיעים ביותר של המאה ה-20, בעיקר הודות לתרומתו למיסוד הפסיכולוגיה בתור שיטה מדעית לטיפול בסבל נפשי, ופרסום שלל רעיונות פורצי-דרך בתחום. עם זאת, ישנם מספר מומחים לפרויד המתראיינים בסרט (בנוסף להוראסיו) הטוענים כי מדובר בשרלטן שלקח קרדיט על רעיונות אשר אינם שלו, שמשנתו אינה תקפה מבחינה מדעית ושבחלקה מבוססת על שקרים, אינטרוספקציה ושיטות שאינן מדעיות. עם זאת, המסקנה המתבקשת מצפייה בדיונים העזים שמעורר פרויד כפי שהם מוצגים בסרט, בין אם מצד מתנגדיו ובין אם מצד מבקריו, היא שמיקומו של פרויד בחברה, בתרבות, בלשון ובחיים בימינו-אנו, בלתי ניתן לערעור.
