משטרת בית ג'וברין הייתה אחת מ-62 מצודות טגארט שהקימו הבריטים בשנים 1940-1943 על מנת לשפר את ביטחון האזרחים שחיו בארץ בעקבות מאורעות 1936-1939. האדמה עליה הוקמה התחנה הושכרה לבריטים על ידי עבדאללה אל-עזי שהיה בעל אדמות רבות באזור וזאת בתמורה לחיבור ביתו למים זורמים וחשמל. משטרת בית גוברין הייתה בין הראשונות שהקימו הבריטים מדגם משטרה זה. חוזה הקמתה נמסר לקבלן הארי פ. קיי אשר בנה את המצודה בבית ג'ברין ועוד תחנות נוספות כמו משטרת עיראק סווידאן ומשטרת הג'יפתליק. המשטרה הוקמה על גבעה ומטרתה הייתה לשמור על הדרך שעולה ממישור החוף הדרומי לחברון והרי יהודה (כביש 35). התחנה אכלסה כ-70 שוטרים (בריטים וערבים) וכן סוסים עבור הכוחות הרכובים.
בסיום המנדט מסרו הבריטים את המשטרה לכוחות הערבים ועם פריצת מלחמת העצמאות השתלט הצבא המצרי על המקום, דבר שאיפשר לו לשלוט על התנועה באזור. ב-25 באוקטובר1948 ניסתה פלוגה מגדוד 52 של חטיבת גבעתי, בפיקודו של שלמה להט, לכבוש את המשטרה ואף הצליחה לפרוץ למשטרה ולהשתלט על חלק מהמבנה אולם עקב מספר נפגעים גבוה ניתנה פקודת נסיגה. רק ב-27 באוקטובר1948 הצליח גדוד 89 של חטיבה 8 לכבוש את המשטרה והכפר הערבי השכן בית ג'יברין[1]. מהלך זה השלים את מבצע יואב (שנערך בין 15 ל-22 באוקטובר 1948) ואיפשר להדק את הסגר על כיס פלוג'ה. מיד לאחר כיבוש התחנה נאלצו הלוחמים להדוף מתקפה ירדנית שהגיעה מאזור חברון.
במהלך כיבוש המקום פוצץ הצד המערבי של התחנה (שהיה גם שער הכניסה). לאחר המלחמה פונו ההריסות והחלק החסר לא נבנה שוב (למעט תיקון החלקים שנפגעו בבניינים הקרובים).
מדרום ומצפון נבנו 2 מבנים מסיביים מוארכים באורך של כ-80 מטר כשבחלק מהבניין נבנו 2 קומות ובחלק קומה אחת. לאורך כל קומה נבנה מסדרון ממנו ניתן היה להיכנס לחדרים. החלונות בקומה התחתונה היו קטנים וממוגנים בעוד שבקומה השנייה נפתחו חלונות גדולים.
המבנים יצרו 2 רחבות כשהמזרחית (הקטנה) שימשה את אזור התחזוקה והמערבית (הגדולה) הייתה העיקרית ובה התקיימות המסדרים.
בפינות הדרום מערבית והצפון מזרחית נבנו מגדלי שמירה שהכילו מיכלים לאגירת למים.
תחת המגדלים קיימים מרתפים, כאשר במרתף תחת המגדל הגבוה פעלה משאבת מים שהזרימה מים לצורכי התחנה ולמאגרי המים במגדלים. במרתף תחת המגדל המשני, פעלה משרפת השמדת מסמכים אשר נותצה בשנים האחרונות בידי אלמונים - כנראה גנבי ברזל.
במבני השירות בחצר הפנימית ישנן שתי עמדות מוסך פתוחות כאשר במקור היו שלוש עמדות (לעומת תחנות משטרה דומות שהכילו רק שתיים).
בחלק הדרומי נבנו אורוות לשירות סוסי התחנה. בקירות האורווה ניתן עדיין לראות טבעות שקועות קיר לקשירת הסוסים.
מסביב לתחנה מספר מבנים ששימושם לא ברור. חלקם מתקופת הקמת התחנה וחלקם משנים מאוחרות יותר.
על קירות המשטרה ניתן לראות את פגיעות הכדורים שנורו במהלך ההשתלטות על המבנה.
בחלק מהחדרים ניתן לראות סממני בנייה בריטים כמו אח עצים בבלוק הצפוני של המצודה. קיימים שני מתקני אח כאשר אחד נמצא בחדר ששימש כחדר פנאי ובילוי עבור השוטרים ואילו השני במקביל לו בחדר הסמוך ששימש כקנטינה (קיוסק) לצורכי השוטרים.
תוכניות לעתיד
על אף שהאתר נזנח, הוא עדיין שייך לרשויות צה"ל ולא ברור המעמד של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל במקום (זו כנראה הסיבה שאין באתר שלט מטעם המועצה שמתאר את האתר). חלק מגגות המבנים מכוסה באסבסט דבר שיצטרך להילקח בחשבון אם יוחלט על שיפוץ המקום.