אביו, נפתלי דיאמנט, נולד בשטריזב בגליציה ועבר לעיר אוז'הורוד (ידוע גם כאונגוואר) שם עבד אצל חייט בשם רוזנפלד. כאות הוקרה על שאימץ אותו כבן שינה שמו מדיאמנט לרוזנפלד. לאחר נשואיו לאסתר עבר לגור בבית חותנו בעיר טעטש. שם נולדו בניו שמואל חיים, לייבוש, פייביש, משה ובתו גיננדל.
שמו, משה, ניתן לו בעקבות שיטפון שאירע בסמוך ללידתו ממנו ניצלה משפחתו בעקבות הפסוק "כי מן המים משיתיהו" (ספר שמות, פרק ב', פסוק י').
משפחתו
עם נשואיו למלכה (בתם של ר' מרדכי שלמה קסירר ובילא בת ר' ייעקל פרקש) עבר להתגורר בעיר מגוריה חוסט (לכן בחוסט הוא כונה משה טעטשער, ואילו בטעטש כונה משה חיסטר). מלכה נפטרה בשנת 1936 וקבורה בחוסט. הוא היה בעליו של בית מסחר למכולת בסטונאות, עסק ביבוא קפה, נפט ופירות קולוניאליים בקנה מידה גדול.
למשה ומלכה רוזנפלד נולדו שבעה בנים ובת אחת, רבים מהם נספו בשואה.
אחרית ימיו
בספר שלוחא דידן[2] מסופר כי בתשרי ת"ש, שבוע לפני מותו יצאו גזירות חדשות על ידי השלטונות ההונגרים על יושבי הכפרים. היהודים תושבי הכפרים נדרשו למלא טפסים ושאלונים רבים. הרב משה טעטשר ביודעו את הקושי של אותם תושבים להתמודד עם טפסים ושאלונים אלו פרסם הודעות בכל כפרי הסביבה כי כל מי שמתקשה במילוי טפסים אלו מוזמן לביתו ביום א' (ג' חשון ת"ש - אוק' 1939) והוא יישב עם כל אחד ויסייע בידו במילוי הטפסים והשאלונים. בשבת (ב' חשון ת"ש) חש לפתע ברע ומת. הכפריים אשר הוזמנו לביתו למילוי השאלונים התייצבו, אמנם, אך במקום זאת הצטרפו להלוייתו.
פעילותו בקהילת חוסט
הרב משה טעטשר היה ראש הקהילה בחוסט עד סוף שנות העשרים (לא ידוע בדיוק מאיזו שנה)[3][2][1]. משה רוזנפלד "טעטשר" עמד בקשרים עם הפקידות הגבוהה במחוז. במלחמת העולם הראשונה שחרר צעירים יהודים רבים מן השירות בצבא ובמלחמה בחזית.
צבי מנשל בספרו המקיף על העיר חוסט ואנשיה "קהילת חוסט והסביבה - ספר זיכרון[4]" מתאר את ביתו של הרב משה רוזנפלד כבית מידות, העומד בפינת רחוב המכס ורחוב "תחנת הרכבת הקטנה".
היה דמות מרכזית בקהילה וכתובת לטיפול בבעיות מול השלטונות כפי שמתואר בסיפורים הרבים בספרי הקהילות כגון הספר "אהל נפתלי"[5] ובספר "זכרון מאיר"[1].
הרב משה היה מחסידיו של רבי ישראל הגר מוויז'ניץ, בכל פעם שהרבי היה מגיע מויז'ניץ (שהייתה ברומניה באותם ימים) לחוסט (שהייתה שייכת לצ'כוסלובקיה) היה מתארח בביתו המרווח של הרב משה או בבית בכור בניו של הרב משה - יעקיל[1][5].
בזכות מעורבותו השתתפו רבים מהקהילה בבחירות, דבר שחיזק את מעמדו וכך נבחר לתפקידים מוניציפליים וממשלתיים שאפשרו לו לעזור להרבה יהודים ולעמוד על מימוש זכויותיהם ואזרחים במדינה ובעיר.
ראשי "המזרחי" פנו אליו ובקשוהו להצטרף אליהם אך הוא דחה אותם בטענה שיותר חשוב לו להשתייך למפלגה השלטת מאשר להגדיל את כמות החברים היהודים באופוזיציה.
גרשוני, י. (1994), תפוח-קובץ שמות ופרטים מתולדות קהילת טעטש. הוצאת המחבר. עמ' 294-295.(הספר בקטלוג ULI)
כץ, ש. (תשנ"ו), השגריר הוויזניצאי באוסטריה – מקצת זכרונות של ר' זאב (וואלף) רוזן (רוזנפלד) מביקור אצל הרבי. בית ויז'ניץ, שבט תשנ"ו. עמ' 19-22.(הספר בקטלוג ULI)
סגל, ר. (2006), יהודי העיירה חוסט בין מלחמות העולם ובימי השואה. ילקוט מורשת, חוב' 82, עמ' 91-122.(הספר בקטלוג ULI)
פוקס, אברהם (2007), חוסט ובנותיה: לתולדות עיר ואם בישראל וקהילותיה הכפריות, ירושלים.(הספר בקטלוג ULI)
קליין, ש ופולק, ג, י (תשע"ה), אבות משפחת ראזענפעלד זצ"ל, קשר איתן, עמ' 26.(הספר בקטלוג ULI)
