הרב משה ניימן (ה' בתמוז ה'תרט"ז – ט' בטבת^[1] ה'תרצ"ג; 8 ביולי 1856 – 7 בינואר 1933) היה רב הונגרי, רבה של ז'מבורקט (אנ'), פוסק ומחבר תורני. מחבר שו"ת הלכה למשה.^[2]

נולד בפרשבורג, לאביו הרב דוד ניימן לקנבך, ראב"ד בעיר פרשבורג ומגיד שיעור בישיבה. שהיה תלמיד של החתם סופר והכתב סופר, ולאמו ברכה לבית ורטהיימר. למד בישיבת פרשבורג אצל רבו בעל הכתב סופר ואחר כך אצל בנו רבי שמחה בונים סופר. כבר בצעירותו התכתב עם גדולי הדור במשא ומתן של הלכה.^[3].

בשנת תר"מ, בגיל 24, התמנה רבה של העיירה ז'מבורקט (אנ') (זאמבאקרעט) במחוז ז'ילינה, אז בשטח האימפריה האוסטרו-הונגרית וכיום בסלובקיה, תפקיד בו כיהן עד פטירתו.^[4]

פרסם בחייו את ספריו הלכה למשה חלק א', חידושים על הש"ס (וינה, תרפ"ג), הלכה למשה חלק ב' (וינה, תרפ"ז), שהוא למעשה חלק השו"ת הראשון. בדיוק שנה לאחר פטירתו הוציאו בני משפחתו את חלק השו"ת השני, הלכה למשה חלק ג' (טירנוי, תרצ"ה). בספריו הוא מרבה לשאת ולתת בהלכה עם גדולי הרבנים בהונגריה. לאחרונה ראה אור ספר דרשותיו שי למשה (בני ברק, תשע"ו) מכת"י. פרסם גם מאמרים בכתבי עת תורניים, בהם תל תלפיות.^[5]

• שמעון חיים מיללער, 'הלכה למשה', אפריון, בודפשט תרפ"ד, עמ' 83–84
• יצחק יוסף כהן, חכמי הונגריה והספרות התורנית בה, מכון ירושלים תשנ"ז, עמ' 171, 462–463