על פי המסורת, בעקבות רעידת אדמה עזה שהתרחשה בשנת 362 לפני הספירה, נפער בלב הפורום של רומא בור גדול ועמוק, אותו ניסו הרומאים למלא, אך לשווא. מיואשים, הם נועצו בכהני העיר ובחוזי הנבואות, שהשיבו כי הדרך היחידה לפייס את חרון האלים ולהציל את העיר מכליה היא להשליך אל הבור את הדבר היקר להם מכל[3]. הרומאים פקפקו באזהרה, וניסו לפתור את המשבר בדרכים חלופיות.
לבסוף, חייל צעיר ומיוחס בשם מרקוס קורטיוס הוקיע את העם על הססנותו וטען בתוקף כי הנשק ואומץ ליבם של הרומאים הם הרכוש היקר ביותר של האומה[3]. מיד כשסיים לשאת את דבריו זינק על סוסו תוך שהוא חמוש כהלכה ועטוי שריון, ודרבן אותו הישר אל תוך הבור העמוק, אשר נסגר עליו[3].
הלקוס קורטיוס נבנה מעל המקום בו כביכול נפער הבור, ויונק ממנו את שמו[3].
באמנות
סיפורו של קורטיוס, שהקריב את חייו למען טובת הכלל, צבר פופולריות בתקופת הרנסאנס בעקבות תחריטים שנעשו על ידי האמן הגרמנילוקאס קראנאך האב והאמן ההולנדי הנדריק גולציוס במאה ה-16. המאורע אף תואר בכרוניקתנירנברג הידועה מאת הרטמן שדל בשלהי המאה ה-15. נראה כי תבליט, שנמצא ככל הנראה באזור הפורום ברומא בשנת 1553, היווה בסיס לרוב היצירות שעסקו בנושא. התבליט מתוארך לתקופת ראשית האימפריה, אך ייתכן שהוא העתק של יצירה קדומה יותר מן המאה ה-3 או ה-2לפני הספירה. בנג'מין רוברט היידון, אמן שחי ופעל במאה ה-19, צייר אף הוא ציור שמן המתאר את המאורע.
