|
|
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
|
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: תרגום מכונה.
|
| אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
|
מרים פטרוסיאן (בארמנית: Մարիամ Պետրոսյան; נולדה ב-10 באוגוסט 1969) היא ציירת, קריקטוריסטית וסופרת ארמנית. היא כותבת בשפה הרוסית. היא ידועה בעיקר בזכות ספרה זוכה הפרסים "הבית האפור" (2009), שתורגם לשמונה שפות.
ביוגרפיה
מרים פטרוסיאן נולדה בשנת 1969 בירוואן, בירת ארמניה. לאחר שסיימה את לימודיה במכללה לאמנות, היא התחילה לעבוד כמאיירת באולפני "הייפילם" (סרטי ארמניה). לאחר מכן, היא עברה למוסקבה ועבדה בסויוזמולטפילם, אך שבה לירוואן ב-1995, וחזרה לעבוד בהייפילם, שם נשארה עד 2007.
הרומן הראשון שלה, "הבית האפור" (ברוסית: "Дом, в котором...", בתרגום מילולי: הבית, שבו...), מספר על פנימיית ילדים נכים. הספר יצא 18 שנה לאחר תחילת כתיבתו ב-1991. מרים לא ראתה את עצמה סופרת, והכתיבה נועדה למלא את שעות הפנאי כשהיא הייתה מובטלת. רק כעבור מספר שנים של התעסקות בספר, החליטה לסיימו. הספר פורסם ברוסית ב-2009, והפך לרב מכר. הוא היה מועמד לפרס בוקר הרוסי ב-2010 וזכה במספר פרסים ומועמדויות, ביניהם פרס רוסיה לשנת 2009, בקטגוריית הספר הטוב ביותר ברוסית מאת מחבר שחי מחוץ לרוסיה.
הספר תורגם למספר שפות, ביניהן: איטלקית (La casa del tempo sospeso, 2011), הונגרית (Abban a házban, 2012), פולנית (Dom, w którym..., 2013), ספרדית (La casa de los otros, 2015), צרפתית (La Maison dans laquelle 2016), צ'כית (Dům, ve kterém, 2016), ומקדונית (Домот во кој..., 2016).
המהדורה בשפה האנגלית יצאה ב-25 באפריל-2017.[1] הספר היה מועמד לפרס Read Russia לשנת 2018.[2] בינתיים, נמכרו זכויות הפרסום גם בשפות: דנית, לטבית ונורווגית.[3]
קטעים מתוך הספר (בתרגום לאנגלית[4]) קוריינו על ידי סטיבן פריי בסרט Russia's Open Book: Writing in the Age of Putin.[5]
הפרסום השני של הסופרת היה סיפור אגדה, "הכלב שידע לעוף" (ברוסית: "Сказка про собаку, которая умела летать", 2014).
חיים אישיים
מרים נשואה לגרפיקאי הארמני Artashes Stamboltsyan. יש להם שני ילדים. היא נינתו של הצייר מרטירוס סריאן.
פרסים
- 2009: פרס "הספר הגדול" (הפרס המרכזי לסיפורת) ב"פרס רוסיה"
- 2010: מקום שני, פרס בחירת הקהל ב"פרס רוסיה"
- 2010: פרס "פורטל" (Портал) על שם וולודימיר סבצ'נקו
- 2010: פרס "הסופר הזר" (Странник)[6]
- 2010: פרס "זר הסטודנט" (Студенческий Букер)[7]։
- 2010: פרס "הגשר לכוכבים" (Звёздный мост) לרומן ביכורים
קישורים חיצוניים
- ראיונות בארמנית
הערות שוליים
