מריון מושקט או מריאן מושקט (בגרמנית: Marian Muszkat; 5 בנובמבר 1909 - 30 בספטמבר 1995), היה משפטן פולני, אלוף-משנה בצבא הפולני שהוקם בברית המועצות בתקופת מלחמת העולם השנייה, ושופט צבאי בפולין בעידן סטלין (עד 1956) שהתמחה במשפט ציבורי בינלאומי, משפט צבאי ויחסים בינלאומיים. מושקט עלה לארץ בסוף התקופה הסטליניסטית בפולין והיה פרופסור באוניברסיטת תל אביב. הוא נפטר בחיפה.
ביוגרפיה
מריון מושקט נולד בסובאלק (פולין שלאחר חלוקת פולין ותחת שלטון האימפריה הרוסית), שם סיים לימודיו בבית ספר יסודי ובבית ספר תיכון. בשנת 1927 החל ללמוד באוניברסיטת ורשה משפטים ועבד כפקיד במפעלים וכמורה בבית ספר. כסטודנט השתייך לארגונים אקדמיים סוציאליסטיים. מושקט נסע לצרפת כדי להמשיך את לימודיו באוניברסיטת ננסי, שם חקר את המשפט הבינלאומי הציבורי, נורמה קוגנטית ובעיות הנוגעות למדינות העולם השלישי. בשנת 1931 מוסקט השיג תואר שני במשפטים, ובשנת 1936 קיבל תואר דוקטור למשפטים.
במהלך מלחמת העולם השנייה עבר מושקט להתגורר בווילנה, שם עבד במגזין Prawda Wileńska והרצה באוניברסיטת וילנה. ביוני 1941 פונה במסגרת תוכנית האווקואציה לברית המועצות. בשנים 1941–1943 היה פקיד בקולחוז ומורה במכון פדגוגי. במאי 1943 הצטרף מושקט לצבא העם של פולין (אנ'). לאחר שסיים קורס קצינים, היה סגן במחלקת חי"ר של חטיבת הרגלים הראשונה על שם תדאוש קושצ'ושקו. באוקטובר 1943 מונה לשופט צבאי בבית הדין הצבאי בחטיבה הפולנית הראשונה. בשנת 1945 הועלה לדרגת שופט בבית הדין הצבאי העליון, שם היה סגן יו"ר וראש נציבות פשעי המלחמה. לאחר שובו לפולין עם המתקפה הסובייטית מערבה בשנת 1945, היה מושקט חבר במפלגת הפועלים הפולנית הקומוניסטית (אנ') (PPR). ב-5 בדצמבר 1946 שוחרר מושקט מהצבא בדרגת קולונל (אלוף-משנה).
לאחר המלחמה החל מושקט את עבודתו במשרד המשפטים בפולין שתחת השפעת סטלין כשופט בבית הדין הצבאי הפולני הגבוה.[1] בתפקידו חקר פשעי מלחמה גרמניים. מושקט היה מומחה בתחום המשפט הציבורי הבינלאומי, ומשרד המשפטים שיגר אותו לנירנברג, כיו"ר המשלחת הפולנית. במשפטי נירנברג הנחה מושקט משלחת פולנית שכללה בין היתר את פרופ' תדיאוש קיפריאן והתובעים פרופ' יז'י סאוויצקי וד"ר סטניסלב פיוטרובסקי. הם הכינו "כתב אישום פולני" ובו רשימת פשעי המלחמה הנאצים המוכחים שבוצעו בשטח פולין.
לאחר שובו לפולין החל מושקט בפעילות מדעית ודידקטית. הוא הרצה באוניברסיטת ורשה בנושאי משפט צבאי ומשפט ציבורי בינלאומי במחלקה למשפט ציבורי ופרטי בינלאומי, בהנחייתו של פרופ' סזארי ברזובסקי.[2] הוא הרצה בבית הספר למשפטים, באקדמיה למטה הכללי ובמכון הפולני לעניינים בינלאומיים, מכון אותו ניהל בין השנים 1950–1951 מנהלו. בשנת 1950, לאחר עבודת הדוקטורט שלו במשפט הפלילי הבינלאומי הסטליניסטי התפתח תחום חדש והוא קודם לדרגת פרופסור. מושקט היה מייסד ועורך במגזין Law and Life .
מושקט כתב מנקודת מבטו הפרו-סובייטית. הוא הפיץ אידיאלים קומוניסטים, במיוחד את אלה של המנטור שלו אנדריי וישינסקי. בקרב חוקרים פולניים היו שהתנגדו למושקט. פרופ' סטפן קורבונסקי כתב מאוחר יותר כי "השקפותיו של מושקט הפכו את בתי המשפט למוסד פוליטי, כאשר התובעים הם אדוני החיים והמוות של כולם (...), עוזרי המשטרה הקומוניסטית."[3]
בשנת 1957, בעקבות מהפכת גומולקה האנטי-סטליניסטית באוקטובר, עזב מושקט את פולין והתיישב בישראל. באוניברסיטת תל אביב הרצה במשפט ציבורי בינלאומי ויחסים בינלאומיים. בשנת 1961 ייעד אותו יד ושם כרכז ויועץ למשפט אייכמן. מושקט, לבקשת ממשלת ישראל, היה יועץ בנושאים אסטרטגיים רבים.[4] מושקט היה חבר במכונים, ארגונים ועמותות בינלאומיים רבים, למשל מכון השלום הבינלאומי, האקדמיה העולמית לאמנות ומדע, האקדמיה האמריקאית למדעי המדינה והחברה, לשכת עורכי הדין הבינלאומית, התנועה הפדרליסטית העולמית, והמכון הלאומי לצדק בארצות הברית.
מושקט השתתף בקונגרסים ובסימפוזיונים רבים בכל העולם בתחומי המחקר הפוליטי, מחקר השלום ועתידנות. מושקט חיבר פרסומים רבים בפולנית, אנגלית, צרפתית, עברית, גרמנית, רוסית, צ'כית, הונגרית וסינית. הוא כתב ספר לימוד פולני ראשון להוראת משפט ציבורי בינלאומי, קווים למשפט הציבורי הבינלאומי, ורשה 1955 (שני כרכים). מושקט נפטר ב-30 בספטמבר 1995 בחיפה.
אותות כבוד
פרסומים נבחרים
- Polish Charges against German War Criminals submitted to the UN War Crimes Commission, Warsaw 1948;
- The Protection of Human Rights, Warsaw 1948;
- Some Problems of Israel's Development: An Outline, Hamburg 1971;
- The Evolution of the Situation in Poland in 1980, Koln 1981;
- The Third World and Peace: Some Aspects of the Interrelationship of Underdevelopment and International Security, New York-Hampshire 1982;
- Philo-Semitic and Anti-Jews Attitudes in Post-Holocaust Poland, Lewiston-Queenstown-Lampeter 1992.[5]
[5]
- Polish Charges against German War Criminals submitted to the UN War Crimes Commission, Warsaw 1948;
- The Protection of Human Rights, Warsaw 1948;
- Some Problems of Israel's Development: An Outline, Hamburg 1971;
- The Evolution of the Situation in Poland in 1980, Koln 1981;
- The Third World and Peace: Some Aspects of the Interrelationship of Underdevelopment and International Security, New York-Hampshire 1982;
- Philo-Semitic and Anti-Jews Attitudes in Post-Holocaust Poland, Lewiston-Queenstown-Lampeter 1992.[5]
[5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Krzysztof Szwagrzyk (2013). "Prawnicy czasów bezprawia. Sędziowie i prokuratorzy wojskowi w Polsce 1944–1956" [The lawyers in the time of lawlessness in Poland 1944–1956]. Instytut Pamięci Narodowej. אורכב מ-המקור ב-15 באפריל 2016. נבדק ב-9 באוקטובר 2013.
- ^
K. Karski, A Brief Review of Instruction on the Public International Law at the University of Warsaw, "Miscellanea Iuris Gentium" 1991, vol.2;
- ^ S. Korboński, W imieniu Kremla [In Kremlin's Name], Paris 1956. Original quote in Polish: "poglądy Muszkata robiły z sądu instytucję polityczną, z prokuratorów panów życia i śmierci każdego człowieka (...) a z adwokatów pomocników funkcjonariuszy milicji."
- ^ K. Karski, Marian Muszkat – Professor of Law and International Relations, (in:) The Polish Diplomatic Review no 4 (38) 2007
- ^ 1 2 3 4 Ch. Boasson, M. Nurock (red.), The Changing International Community. Some problems of its laws, structure, peace research and the Middle Est conflict. Essays in honour of Marion Mushkat, The Huge-Paris 1973;
