מריה מיכאילובנה סטפּנובה (ברוסית: Мари́я Миха́йловна Степа́нова, נולדה ב-9 ביוני 1972) היא משוררת, סופרת ועיתונאיתרוסית. ערכה את האתר Colta.ru, שעסק בנושאי תרבות ואמנות, עד שנסגר על ידי ממשלת רוסיה במרץ 2022.
בשנת 2007 הקימה את האתר Openspace.ru שהיה מוקדש לאמנות ותרבות בשפה הרוסית, אותו ערכה עד 2012. לאחר חילוקי דעות מקצועיים ותקציביים הקימה את האתר Colta.ru שנתמך על ידי מימון המונים והתאפשר בו חופש עריכה רחב יותר. שלטונות רוסיה סגרו את האתר במרץ 2022 בטענה שהוא מפיץ מיסאינפורמציה אודות הפלישה הרוסית לאוקראינה[1].
שירתה של סטפנובה היא בעלת השפעה רבה בספרות הרוסית העכשווית. היא מרבה להשתמש בסקאז (אנ'), טכניקה סיפורית רוסית הכוללת משקל מקוטע. בחלק מכתביה היא מתייחסת למצב הפוליטי ברוסיה. בין השאר, ספר הפרוזה הראשון שלה מ-2017, "לזכרו של הזיכרון", עוסק בניסיון להתחקות אחר סיפור משפחתה היהודית-רוסית. הספר בוחן כיצד משמר בתוכו העבר הפרטי והמשפחתי רסיסי זיכרון קולקטיבי, וכיצד הם משתלבים בהווה. ספר זה זכה בפרס בולשאיה קניגה, והיה מועמד לפרס בוקר[2].
המתרגם מיכאל מקרובסקי כתב על סטפנובה: "שירתה עושה את דרכה בין קטעי זיכרונות ילדות, תפילות כנסייה ושירי מלחמה, בין כרזות וחפצי ההווי הסובייטי, בין ביטויים שגורים ופסוקי הברית החדשה. כמו רוחות רפאים נואשות לקבורה ומנוחה, כל אלו שבים פעם אחר פעם לרדוף את ההווה, להידחף לתוך שפתו ולתוך שירתו."[3]
סטפנובה הוציאה כ-15 אסופות שירה ברוסית. שיריה ראו אור בתרגום לאנגלית בחמישה כרכים.
תרגומים לשירתה הופיעו גם בכתבי עת ספרותיים רבים בעולם. בין השאר הם תורגמו לעברית על ידי גלי-דנה זינגר.
בנוסף לשירה, בשנת 2017 פרסמה ספר פרוזה בשם "לזכרו של הזיכרון". כמו כן פרסמה ספרי שירה עם תרגומים לרוסית לשירי אי. אי. קאמינגס וסטיבי סמית' (אנ').
סטפנובה פרסמה גם שתי אסופות של מסות מפרי עטה על ענייני השעה. בשנת 2021 ראה אור בעברית ספרה בשם "שלשום היום" (הוצאת הקיבוץ המאוחד), אסופת מסות שנבחרו ותורגמו על ידי דינה מרקון.
