הצבת בריקדה בברלין, בינואר 1919הלווייתם של 32 הרוגי המרד, בין הארונות גם ארונו של קרל ליבקנכט וארונה הריק של רוזה לוקסמבורג, שגופתה שהושלכה לתעלה טרם נמצאה בשעת ההלווייה
בין התנועות המהפכניות שהתארגנו בגרמניה בשלהי מלחמת העולם הראשונה הייתה גם ליגת הספרטקיסטים, תנועה בעלת השקפות מרקסיסטיות מהפכניות שנוסדה בסוף שנת 1914. בין מייסדי התנועה נמנו: קרל ליבקנכט, רוזה לוקסמבורג, קלרה צטקין ועוד. ב 1918 כנס של הליגה הספרטקיסטית, סוציאליסטים וקומוניסטים ייסדו את המפלגה הקומוניסטית של גרמניה, עם ליבקנכט ולוקסמבורג כמובילים. מיד אחרי זה הגיעה התקוממות בברלין נגד ממשלתו של פרידריך אברט, בעידוד מרוסיה הסובייטית. קריאות לשביתה כללית הכניסו אלפי מפגינים למרכז העיר, אולם ועדת המהפכה, שאמורה הייתה להוביל את ההתקוממות, לא הייתה יכולה להסכים מה לעשות הלאה. חלקם רצו להמשיך עם ההתקוממות המזוינת, אחרים פתחו בדיונים עם אברט. הניסיונות להשיג גדודים צבאיים בברלין להצטרף למרד נכשלו. הניסיון למהפכת שמאל דוכא בכוח על פי הוראתו של אברט הצבא והמיליציות המתנדבות של פרייקורפס שהוקמו מחיילים הביתה מהמלחמה ואשר הצבא אימן בשקט. מצוידים בתותחנים, מקלעים ורימונים, הם נטלו מחדש את מטה המשטרה, את משרד המלחמה ומבנים אחרים אותם תפסו המהפכנים, וירו במאות מהמפגינים, כולל רבים שנכנעו. הממשלה פירקה את מועצות העובדים והחיילים.[1]
