מקסימיליאן קרל פרנץ מיכאל הוברט אנטון איגנציוס יוזף מריה, דוכס הוהנברג (בגרמנית: Maximilian Karl Franz Michael Hubert Anton Ignatius Joseph Maria Herzog von Hohenberg; 29 בספטמבר 1902 - 8 בינואר 1962) היה בנם של פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה וסופיה, דוכסית הוהנברג, אשר רציחתם בסרייבו ב-1914 הובילה למלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
מקסימיליאן נולד ב-29 בספטמבר 1902 בווינה, בירת האימפריה האוסטרו-הונגרית. אביו היה פרנץ פרדיננד, ארכידוכס אוסטריה ואמו הייתה סופיה, דוכסית הוהנברג. הוא היה בנם השני. חרף העובדה שאביו היה יורש העצר של האימפריה האוסטרו-הונגרית, ואמור היה לרשת את התואר קיסר אוסטריה ומלך הונגריה עם מותו של הקיסר המזדקן פרנץ יוזף הראשון, הרי שמקסימיליאן היה מנושל מכל זכות לרשת אי פעם את הכתר, כיוון שהוריו היו נשואים בנישואים מורגנטיים. מקסימיליאן ירש עם לידתו את התואר "נסיך הוהנברג" מאמו.
הוריו צפו עבור ילדיהם חיים נורמליים ורגילים של אצולה כפרית. אחותו סופיה העידה מאוחר יותר שהם חינכו אותם לדעת שהם אינם מיוחדים. הם השקיעו בהם זמן רב, ופרנץ פרדיננד שמח במיוחד על כך שבניו יוכלו בעתיד להינשא מאהבה בלבד, ולא נישואים פוליטיים לבן אצולה. ב-28 ביוני 1914 נרצחו הוריו ביריות בידי קבוצת לאומנים בוסנים וסרבים, רצח אשר הוביל למלחמת העולם הראשונה. אחד הרוצחים, נדלקו צ'ברינוביץ', שלח מכלאו מכתב אל הילדים ובו ביקש את סליחתם על שגזל מהם את הוריהם. מקסימיליאן כתב מכתב תשובה בו הודיע לצ'ברינוביץ' שהוא סולח לו. אחותו סופיה חתמה על המכתב, אולם האח השלישי, הנסיך ארנסט סירב לחתום.
מקסימילאן ואחיו עברו לידי ידיד של הוריהם, ולאחר מכן לידי סבתם החורגת הארכידוכסית מריה תרזה. שר הטקס הקיסרי הנסיך ממונטנובו, אשר היה אויב מושבע של פרנץ פרדיננד וסופיה, דאג גם להשפלתם של שלושת היתומים שלהם. הוא דאג שייאסר עליהם להשתתף בלוויה, ואף ניסה ללא הצלחה לאלץ אותם לשלם את העלות שלה מכספי הירושה שלהם. בעקבות הרצח, שודרג תוארו של מקסימיליאן ל"דוכס הוהנברג", והוא מונה לראש בית הוהנברג. בעקבות סיום מלחמת העולם הראשונה ב-1918, ביטול המונרכיה ופירוק האימפריה האוסטרו-הנגרית, הוחרמו מרבית נכסיהם בידי ממשלת צ'כוסלובקיה, והם עברו לגור בטירת ארססטן בדרום אוסטריה. ב-1926 קיבל מקסימיליאן תואר דוקטור למשפטים מאוניברסיטת גראץ, ונישא לרוזנת מריה אליזבת בונה פון ואלדנבורג צו וולפיג אונד ואלדזה. הוא עבד כעורך דין, וניהל את מה שנותר מנכסי המשפחה. הוא היה פעיל בתנועה מלוכנית, ועמד בקשר הדוק עם אוטו, נסיך הכתר של אוסטריה. בשנת 1934 הוא עמד בראש ועדה להחזרת נכסיה וזכויותיה של בית האבסבורג[1].
הוא ואחיו ארנסט, התנגדו לאנשלוס, ולפיכך ב-14 במרץ 1938 נשלחו יחד למחנה הריכוז דכאו. הם הועסקו בעבודות משפילות שנועדו לשבור את רוחם, אולם נשאו אותם באורך רוח, והיו ביחסים חבריים עם מרבית האסירים. אשתו של מקסימיליאן נפגשה עם הרמן גרינג, והצליחה לפעול לשחרורו לאחר חצי שנה. ארנסט לעומת זאת הועבר למחנה אחר ושוחרר רק ב-1943. מרבית נכסי בית הוהנברג הופקעו או נמכרו בכפייה בידי הנאצים. ב-1945, נבחר מקסימיליאן, בהסכמת שלטונות הכיבוש הסובייטיים לראש עיריית ארסטטן. הוא שימש בתפקיד במשך שתי קדנציות שנמשכו חמש שנים. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, הוא היה נציגו של הנסיך אוטו במשא ומתן מול ממשלת אוסטריה על החזרת נכסים של בית הבסבורג לידיים המקוריות ועל ביטול החוק ההבסבורגי אשר מנע מבני הבסבורג להיכנס לאוסטריה. הוא נכשל בכך כישלון חרוץ. הוא נפטר ב-8 בינואר 1962 בגיל 59, כתוצאה מהשפעות מאוחרות של ההתעללות שעבר בידי הנאצים.
משפחתו
הוא נישא לרוזנת מריה אליזבת בונה פון ואלדנבורג צו וולפיג אונד ואלדזה אשר ילדה לו שישה ילדים:
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
