מצר מוריצ'ס

מצר מוריצ'ס
מצר מוריצ'ס כשמימינו מפרץ מוריצ'ס ומשמאלו מפרץ נארו - מפרץ המשנה המזרחי ביותר של המפרץ הדרומי הגדול (Graet South Bay).
מצר מוריצ'ס כשמימינו מפרץ מוריצ'ס ומשמאלו מפרץ נארו - מפרץ המשנה המזרחי ביותר של המפרץ הדרומי הגדול (Graet South Bay).
מידע כללי
סוג ערוץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע נוסף
מדינות באגן הניקוז ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 40°45′52″N 72°45′15″W / 40.76447°N 72.754233°W / 40.76447; -72.754233
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מצר מוריצ'סאנגלית: Moriches Inlet)[א] הוא מצר המחבר בין מפרץ מוריצ'ס (Moriches Bay) לאוקיינוס האטלנטי, במחוז סאפוק, ניו יורק(אנ'). השם Moriches מגיע ממריצ'ס - שם של אינדיאני שהחזיק בקרקע על Moriches Neck[1] .

המצר מהווה את הגבול המזרחי של האי פָיֶיר איילנד(אנ') ואת הגבול המערבי של האי ווסט המפטון - אי מחסום עליו שוכנת השכונה ווסט המפטון דיונס(אנ') בעיר סאות'המפטון (ניו יורק)[ב].

המצר היה קיים באי פָיֶיר איילנד עד שנסגר בתהליכי סדימנטציה טבעיים במהלך המאה ה-19. המצר שפיצל את ווסט המפטון מפָיֶיר איילנד עבר ב-1931 הרחבה משמעותית על ידי סופת נור'איסטר(אנ')[2].

בין 1933 ל-1938 מצר מוריצ'ס התרחב לרוחב של 1,200 מ', והעמיק עם חול שהושקע במפרץ ובאוקיינוס. ההתרחבות שככה ב-1938 כאשר ההוריקן הגדול בשנה זו פתח את מצר שינקוק מזרחה יותר, בין מפרץ שינקוק והאוקיינוס[2].

בניסיון לייצב את ההידרדרות של אי המחסום, הרשויות המקומיות הערימו בין השנים 1952 ו-1953 ערמות חול על המצר. חיל ההנדסה של צבא ארצות הברית השתלט על תחזוקת המצרים והמזחים בשנות ה-80. הצבא, בתורו, נתקל במחלוקת עם הטענות שהגבעות והמזחים חוסמים את הסחף הטבעי של החוף הארוך, ממזרח למערב, שמילא מחדש את החול. המצר והגבעות נתפסו כאחראים לאובדן של 8–10 מיליון מטרים מעוקבים של חול בפָיֶיר איילנד, המייצגים אובדן של כ-30 מ' של חוף, ועומק של 3 - 5 מ' לאורך כל 51 הקילומטרים של אזור החוף של פייר איילנד[2].

המצר היה נתיב הגישה הראשוני למים עבור ספינות שחשו למקום לאחר ההתרסקות של טיסת TWA 800 ב-17 ביולי 1996, שהתפרקה בטיסה והתרסקה באוקיינוס כ-13 ק"מ מהמצר[3][4]. לאורך הלילה שבין ה-17 ל-18 ביולי, סירות שנשאו שרידי אדם ופסולת מטוסים עברו מאזור ההתרסקות דרך מפרץ מוריצ'ס לתחנת משמר החופים של מוריצ'ס מזרח, לפני שתנועת כלי השייט הללו הועברה ב-18 ביולי למפרץ שינקוק (Shinnecock Bay), המרוחק 29 ק"מ מצפון-מזרח לאזור ההתרסקות, זאת בשל המים הרחבים והרגועים יותר של מפרץ שינקוק[4].

ראו גם

ביאורים

  1. ^ תיעתוק לפי האתר כאן.
  2. ^ לצפייה במפת המיצר, האיים והמפרצים שבסביבתו הקרובה, ראו כאן.

הערות שוליים

  1. ^ William Tooker Wallace, 2009, The Indian Place-Names on Long Island and Islands Adjacent, with Their , pp Probable Significations, pp 144-145, Books Google
  2. ^ 1 2 3 Geological Impact of the 1938 Hurricane, The Long Island Express, Aug. 29, 2016 via WayBackMachine
  3. ^ [https://web.archive.org/web/20220505020600/https://www.ntsb.gov/investigations/AccidentReports/Reports/AAR0003.pdf Aircraft Accident Report - In-flight Breakup Over the Atlantic Ocean Trans World Airlines Flight 800, July 17, 1996], National Transportation Safety Board, Washington, D.C. 20594
  4. ^ 1 2 APPENDIXES - In-flight Breakup Over the Atlantic Ocean, Trans World Airlines Flight 800, Boeing 747-131, N93119, Near East Moriches, New York, July 17, 1996 (PDF). National Transportation Safety Board. 23 August 2000.