מפה איזוסייסמית של רעידת האדמה 11 יולי, 1927 בארץ ישראל. מפה איזוסייסמית היא מפה המציגה אזורים שווי עוצמות סייסמיות שנצפו במהלך ומיד אחרי רעידת אדמה .
המשתנה היחידי שמשתמשים בו להכנת המפה האיזוסייסמית הוא העוצמה הסייסמית [ 1] סולמות סייסמיים מאקרוסייסמיים כגון: סולם מרקאלי האמריקאי , או הסולם האירופאי EMS.
המתודולוגיה לפרטיה מפורטת ב-שימושים של הערכות העוצמה הסייסמית .
הערכת משתנים כמותיים של רעידות אדמה היסטוריות (כגון מגניטודה , אורך מישור ההעתק שפעל בזמן הרעידה, עומק מוקד רעידת האדמה והאפיצנטר שלה)[ 2]
הערכת עוצמות תאוצת הקרקע המקסימלית שהתרחשה באזורים שנכללים במפה ובאתרים שונים[ 3]
הערכת מנגנון התנועה במוקד (אנ' ) - מנגנון תנועה זה מחושב בעיקר באמצעות נתונים מסייסמוגרפים, אך קיימת מידה של אי ודאות מכיוון שתמיד אפשריים שני מישורי שבר פוטנציאליים. הציר הארוך באליפסה במפה שמייצגת את העוצמה הסייסמית המקסימלית, מייצג בדרך כלל את אורך מישור השבר שפעל בעת רעידת האדמה[ 2]
הכנת תרחישים לרעידות אדמה עתידיות[ 4] לפירוט יתר ראו בערך עוצמה סייסמית .
^ Bruce A. Bolt, 1988. Earthquakes - a Primer. W.H. Freeman & Company, New York, p. 107-110
^ 1 2 אבני, ר., 1999. רעידת האדמה של שנת 1927 - מחקר מאקרוסייסמי על בסיס מקורות התקופה . אונ' בן-גוריון בנגב, עמ' 27.
^ אבני, ר., 1999. רעידת האדמה של שנת 1927 - מחקר מאקרוסייסמי על בסיס מקורות התקופה . אונ' בן-גוריון בנגב, עמ' 23 - 26.
^ אבני, ר., 2008. הכנת תרחישים לרעידות אדמה באזורים בעלי רמה סייסמית בינונית . אופקים בגאוגרפיה 70 עמ' 92–104.
