מערת הקריסטלים (בספרדית: Cueva de los Cristales) היא מערה המחוברת למכרה נאיקה 300 מטר מתחת לפני האדמה בנאיקה, במדינת צ'יוואווה שבמקסיקו. האולם המרכזי מכיל גבישיסלניט ענקיים (גבס, CaSO4·2 H2O), מהגבישים הטבעיים הגדולים ביותר שנמצאו אי פעם. הגביש הגדול ביותר שנמצא במערה הוא באורך 11 מטר, בקוטר 4 מטרים ומשקלו 55 טון. המערה חמה בצורה קיצונית והטמפרטורות בה מגיעות ל-58 מעלות צלזיוס עם 90 עד 99 אחוזי לחות. תנאים אלה מקשים על חקר המערה. ללא ציוד הגנה מתאים אנשים מסוגלים לסבול כ-10 דקות חשיפה בלבד.
קבוצת מדענים בשם "פרויקט נאיקה" מעורבת בחקר המערות באזור המכרה.
היווצרות הגבישים
מכרה נאיקה שוכן באזור געשי. מתחת למערה רוחשת מגמה אשר מחממת אותה. במשך כחצי מיליון שנה הייתה מערה מלאה מים רוויים במינרלים שונים כולל כמויות גדולות של גבס. בזמן הזה, שררה במערה טמפרטורה של מעל 50 מעלות צלזיוס, מה שאיפשר לגבישים להיווצר ולגדול לממדים ענקיים.
גילוי
בשנת 1910 כורים גילו מערה מתחת לעבודות הכרייה בנאיקה, מערת החרבות (Cueva de las Espadas). המערה ממוקמת 120 מטר מעל מערת הקריסטלים ומכילה גבישים קטנים ומרהיבים (באורך של כמטר אחד). הגבישים לא גדלו מעבר לכך מפני שהטמפרטורה במערה זו אינה גבוהה מספיק.
מערת הקריסטלים התגלתה בשנת 2000 על ידי כורים שחפרו מעבר חדש. המערה היא חור בצורת פרסת סוס בתוך סלע הגיר. הרצפה שלה מכוסה בגושי גבישים שטוחים. גבישי ענק יוצאים מבלוקים אלו ומרצפת המערה. הגישה למערה אפשרית כיום מכיוון שחברת הכרייה שואבת את המים ומונעת מהם למלא את המערה. לו השאיבה הייתה נעצרת, המערה הייתה מתמלאת מחדש. הגבישים נהרסים במגע ממושך עם אוויר, לכן פרויקט נאיקה מנסים לתעד ויזואלית את הגבישים לפני שיהרסו.
אולם נוסף התגלה בחפירות בשנת 2009. המערה החדשה, בשם ארמון הקרח, מצויה בעומק של 150 מטר ואיננה מוצפת, והגבישים בה קטנים בהרבה.
סגירה עתידית
המערה הוצגה בערוץ דיסקברי בתוכנית "נאיקה: מאחורי מערת הקריסטלים" בפברואר2011. בתוכנית נרמז כי קיימים אולמות נוספים, אך חקר נוסף יצריך הריסה של גבישים. נאמר שם שהמערה לבסוף תסתם מחדש ושפני המים בה יעלו מחדש.
