תרופות אלה מעכבות את האנזים 5-אלפא רדוקטאז, המעורב בטרנספורמציות מטבוליות של מגוון סטרואידים אנדוגניים. תפקידם העירי הוא במניעת המרה של טסטוסטרון, הורמון המין האנדרוגני העיקרי, לאנדרוגן דיהידרוטסטוסטרון החזק יותר (DHT). מעכבי 5-אלפא רדוקטאז בדרך כלל נסבלים היטב אצל גברים ונשים וכוללים מעט תופעות לוואי[3][4]. עם זאת, נמצא שיש להם סיכון מסוים לירידה בחשק המיני, הפרעות זיקפה, הפרעות בשפיכה, אי-פוריות, רגישות בשדיים, גינקומסטיה, דיכאון, חרדה ודמנציה[4][5][6]. בנוסף, בעוד שמעכבי 5-אלפא רדוקטאז מפחיתים את הסיכון לפתח סרטן הערמונית, נמצא כי הם מגבירים את הסיכון לפתח סוגים נדירים של סרטן הערמונית[3]. פינסטריד הנמכרת, בין היתר, תחת השמות המסחריים, פרוסקר, פרופסיה ופרואבניר, מעכבת את תפקודם של שניים מהאיזואנזימים (סוגים 2 ו-3) של 5-אלפא רדוקטאז[7][8], ובכך מפחית את רמות ה-DHT במחזוריות של עד כ-70%[9]. דוטסטריד, הנמכר תחת השם המסחרי אדוורט, מעכב את כל שלושת האיזואנזימים של 5-אלפא רדוקטאז ויכול להפחית את רמות ה-DHT ב-95%[10][11] ויכול גם להפחית את רמות ה-DHT בערמונית ב-97-99% בגברים עם סרטן הערמונית[10][11]. התרופות נחקרו גם בטיפול ומניעה של סרטן הערמונית וכיוון שלצד המניעה, הוא גם מעודד סוגים אחרים של סרטן הערמונית, לא נראה שיש יתרון הישרדותי לחולי סרטן הערמונית בטיפול עם פינסטריד[12].
פינסטריד הייתה התרופה הראשונה מהקבוצה שאושרה לשימוש רפואי[13]. היא שווק לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית ב-1992 ולאחר מכן אושרה לטיפול בנשירת שיער ב-1997[14]. אפריסטרייד, תרופה נוספת מהמשפחה, היה השני שאושר ושווק לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית בסין בשנת 2000. דוטסטריד אושר לטיפול בהגדלה שפירה של הערמונית ב-2001 ולאחר מכן אושר לנשירת שיער בדרום קוריאה ב-2009 וביפן ב-2015[15][16]. תוקף הגנת הפטנט של פינסטריד ודוטסטריד פג ושתי התרופות זמינות כעת כתרופות גנריות[17][18].
^Welk, Blayne; McArthur, Eric; Ordon, Michael; Morrow, Sarah A.; Hayward, Jade; Dixon, Stephanie (2017). "The risk of dementia with the use of 5 alpha reductase inhibitors". Journal of the Neurological Sciences. 379: 109–111. doi:10.1016/j.jns.2017.05.064. ISSN0022-510X. PMID28716218. S2CID4765640.
^Yamana K, Labrie F, Luu-The V (בינואר 2010). "Human type 3 5α-reductase is expressed in peripheral tissues at higher levels than types 1 and 2 and its activity is potently inhibited by finasteride and dutasteride". Hormone Molecular Biology and Clinical Investigation. 2 (3): 293–9. doi:10.1515/hmbci.2010.035. PMID25961201. S2CID28841145. {{cite journal}}: (עזרה)
^Yamana K.; Labrie F.; Luu-The V.; et al. (2010). "Human type 3 5α- reductase is expressed in peripheral tissues at higher levels than types 1 and 2 and its activity is potently inhibited finasteride and dutasteride". Hormone Molecular Biology and Clinical Investigation. 2 (3): 293–299. doi:10.1515/hmbci.2010.035. PMID25961201. S2CID28841145.
^McConnell J. D.; Wilson J. D.; George F. W.; Geller J.; Pappas F.; Stoner E. (1992). "Finasteride, an inhibitor of 5α-reductase, suppresses prostatic dihydrotestosterone in men with benign prostatic hyperplasia". Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. 74 (3): 505–508. doi:10.1210/jc.74.3.505. PMID1371291.
^ 12Clark R. V.; Hermann D. J.; Cunningham G. R.; Wilson T. H.; Morrill B. B.; Hobbs S. (2004). "Marked suppression of dihydrotestosterone in men with benign prostatic hyperplasia by dutasteride, a dual 5α-reductase inhibitor". Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism. 89 (5): 2179–2184. doi:10.1210/jc.2003-030330. PMID15126539.
^ 12Moss G. P. (1989). "Nomenclature of steroids (Recommendations 1989)". Pure and Applied Chemistry. 61 (10): 1783–1822. doi:10.1351/pac198961101783. S2CID97612891.