מסעות ההלך

מסעות ההלך
The Pilgrim’s Progress from this world, to That which is to come
מידע כללי
מאת ג'ון בניאן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אלגוריה, מדע בדיוני עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא אלגוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1678 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הספר מסעות ההלך (באנגלית: The Pilgrim's Progress) הוא אלגוריה בשני חלקים מאת המטיף האנגלי ג'ון באניין (אנ'). החלק הראשון פורסם ב-1678, והשני ב-1684. הוא נמנה עם החשובות שביצירות הספרות באנגלית. ביטויים מתוכו, כגון "יריד ההבלים", השתגרו בלשון, ויצירות ספרותיות רבות, כגון "נשים קטנות", מתייחסות אליו.

עלילה

חלק ראשון

תחריט מתוך מהדורה שנדפסה בלונדון ב-1778

גיבור הספר הוא משיחי (שם המעיד על בעליו, באנגלית: Christian), הלך היוצא למסע מעיר ההרס (העולם הזה) אל העיר השמיימית (העולם הבא). על גבו של ההלך משא כבד, המייצג את חטאיו. הוא פוגש במבשר, וזה מורה לו את הדרך אל השער המוביל אל דרך המלך לעיר השמיימית. ההלך לא מצליח לשכנע את אשתו ואת ילדיו להצטרף אליו, והוא עוזב את ביתו, כדי להציל את נפשו.

בדרכו אל השער ההלך כמעט טובע בביצת הדיכאון, אבל עזרה מושה אותו מתוכה. שומר השער - רצון-טוב - מפנה את ההלך אל דרך המלך ואל מקום הישועה, שם יוכל להשתחרר ממשאו. ואומנם, ההלך מגיע לגבעה שבראשה צלב ולמרגלותיה קבר פתוח, ושם מותרות רצועות המשא והוא נופל ונעלם בתוך הקבר. שלושה אנשים זוהרים מברכים את ההלך, מלבישים אותו בבגדים חדשים, ונותנים לו מגילה שעליו למסור בפתח העיר השמיימית.

ההלך מטפס במעלה גבעת הקושי, מתארח בארמון ושמו יופי בראש הגבעה, ויורד אל עמק הענווה מעברה האחר. שם הוא נאבק בשד אפוליון (אבדון) במשך חצי יום ולבסוף פוצע אותו בחרב הפיפיות שלו.

בלילה הוא נכנס לגיא צלמוות וכשהוא יוצא ממנו זורחת השמש על יום חדש.

ההלך פוגש בנאמן, שבא, כמוהו, מעיר ההרס, ושניהם ממשיכים אל יריד ההבלים בעיר הבל. הם נכלאים בגלל סלידתם מהסחורות שמציע היריד, ונאמן נשפט ומוצא להורג בדקירות, בסקילה ובשרפה על המוקד. ההלך בורח וממשיך בדרכו, והפעם מתלווה אליו מלא-תקווה מהעיר הבל.

השניים חוצים בשלום את האדמה המכושפת ובאים אל ארץ בעולה. הם חוצים את הנהר העמוק (המסמל את המוות) שמפריד בינה ובין הר ציון ובאים אל העיר השמימית שעל ההר.

חלק שני

החלק השני מציג את מסעם של בני משפחתו של ההלך. הם עוברים באותם מקומות שההלך עבר בהם, אבל מסעם מתארך, שכן הבנים נישאים בדרך ומולידים ילדים. מורה הדרך שלהם הוא נדיב-לב. הוא הורג ארבעה ענקים ומשתתף בגירוש החיה המפלצתית שהפילה חתתה על העיר הבל.

בהקדמה למהדורה מ-1957 כותב אלכסנדר וויתרספון, פרופסור לאנגלית באוניברסיטת ייל:

חלק II, שהופיע ב-1684, הוא הרבה יותר מסתם ספר המשך או הדהוד של החלק שקדם לו. הוא מבהיר ומבסס ומחזק את הסיפור מחלק I. אלומת האור מפנסו של באניין מתרחבת ומאירה גם את משפחתו של כריסטיאן ואנשים אחרים, נשים וילדים. יש יותר אירועים ותקריות מחיי היומיום, ומקומו של האושר בחיי עולי הרגל הולך וגדל יחסית למקומם של הקשיים. אל האמונה והתקווה מחלק I מצטרפת מידת הצדקה, הטובה במידות. שני החלקים של מסעות ההלך מהווים שלם, והשלם הזה הוא, ללא ספק, הספר הדתי המשפיע ביותר שנכתב בשפה האנגלית. [1]

עולי הרגל בחלק השני פגיעים וחלשים יותר מאלה שבחלק הראשון: נשים, ילדים ואנשים עם בעיות פיזיות ונפשיות. כאשר החבורה עוזבת את ביתו של גָיוס, מתמהמה הססן ונראה כאילו בכוונתו להישאר שם. נדיב-לב מעודד אותו להצטרף ואומר לו כך:

אולם, אח יקר, ... שליחותי היא לנחם נכאי רוח ולתמוך בחלשים. חייב אתה להתלוות אלינו. נמתין לך ונושיט לך את עזרתנו. למענך לא נדבוק בדעות ובמעשים מסוימים, לא נתפלמס לפניך בנושאים שנויים במחלוקת, נהיה לך הכול, ובלבד שלא תיוותר מאחור. [2]

תרגומים

מסעות ההלך תורגם ליותר מ-200 שפות.[3] מיסיונרים פרוטסטנטים נהגו לתרגם אותו מיד אחרי שתרגמו את הביבליה.

תרגומים לעברית

  • בונין, ג'ון, ספר הליכות אורח במסעו מן העולם הזה אל העולם הבא, לונדון, 1843. מהדורות נוספות נדפסו ב-1851, 1858 וב-1891. שם המתרגם לא מוזכר, אבל זהו המומר והמיסיונר סטניסלב הוגא.[4]
  • ג'והן באניין, מסעות ההלך : בנסעו מן העולם הזה אל העולם הבא, ראשון לציון, הגפן, 1987. תרגום זה כולל את החלק הראשון בלבד, והוא "נערך בשנית על ידי ליאורה קרדיק וצוות הגפן; מבוסס על תרגום לעברית של פ. לברטוב,[5] לונדון 1891."
  • ג'והן באניין, מסעות ההלך ובני משפחתו מן העולם הזה אל העולם הבא, החותם, 2005. תרגום: מאיה רכניצר.

תרגום הכותרת

מילים שונות נבחרו לאורך השנים לתרגום המילה pilgrim הן בתרגומי הספר והן בספרים ובמאמרים המתייחסים אליו:

  • אורח - הבחירה במילה זו ב'ספר הליכות אורח במסעו מן העולם הזה אל העולם הבא' עשויה להיראות תמוהה בעיני הקורא המודרני. בלשון חז"ל המילה משמשת, כמו היום, למי שמבקר בבית מכריו או מתאכסן בו זמן מה: "אורח טוב מה הוא אומר? -- כמה טרחות טרח בעל-הבית בשבילי" (ברכות נח.).[6] אלא ש'אורח' בלשון המקרא הוא הלך, עובר אורח: "וַיִּשָּׂא עֵינָיו, וַיַּרְא אֶת-הָאִישׁ הָאֹרֵחַ בִּרְחֹב הָעִיר" (שופטים יט יז). הלשון העברית בתקופת ההשכלה הייתה מקראית וכזאת היא שפת התרגום של 'ספר הליכות אורח'.
  • הלך - משמש בשני התרגומים הישראליים.
  • צליין[7][8][9]
  • עולה רגל[10]

תרגום שמות הגיבורים

רוב השמות בספר מייצגים תכונות ומושגים והם תורגמו בהתאם. מספר קטן תועתק, למשל מתי. שמו של הגיבור במקור הוא כריסטיאן (Christian) ושם אשתו כריסטיאנה. בכל שלושת התרגומים שלעיל שם הגיבור הוא משיחי, על פי מקור המילה היווני: christo, כלומר, 'זה שמשוח'.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסעות ההלך בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ John Bunyan, The Pilgrim's Progress, (New York: Pocket Books, Inc., 1957), vi.
  2. ^ הציטוט מתוך תרגומה של מאיה רכניצר: מסעות ההלך ובני משפחתו מן העולם הזה אל העולם הבא מאת ג'והן באניין, החותם, 2005.
  3. ^ John Bunyan, The Pilgrim's Progress, W.R. Owens, ed., Oxford World's Classics, (Oxford: Oxford University Press, 2003), xiii
  4. ^ ספר הליכות אורח, באתר WorldCat
  5. ^ זיהוי זה של המתרגם שגוי, כנראה, שכן לברטוב (Paul Philip Levertoff) נולד ב-1875.
  6. ^ לפי אוצר הלשון העברית, י. כנעני, מסדה.
  7. ^ שרלוט ברונטה, ג'יין אייר, אור-עם 1986. תרגום: טלה בר. עמוד 431.
  8. ^ מרטין אסלין, תיאטרון האבסורד, תרגום: אליקים ירון, זמורה ביתן, 1985. עמוד 271.
  9. ^ ד"ר ארזי ויטלא, ישימון צחיח וקודר: הומור, ריאליה ואקטואליה בעקבות מסע תענוגות לארץ הקודש של מרק טוויין באתר אורות ישראל מכללה אקדמית לחינוך.
  10. ^ לואיזה מיי אלקוט, נשים קטנות, כתר, 1993. תרגום: טלי נתיב-עירוני. עמוד 18.