ערך מחפש מקורות
	רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מסוף מחשב הוא מכשיר אלקטרוני או אלקטרומכני המשמש להכנסת מידע וקבלתו ממערכת ממוחשבת או מרשת מחשבים. ברוב המקרים המסוף מאפשר ממשק משתמש מבוסס טקסט על גבי תקשורת טורית. המסוף מהווה כלי המאפשר עבודה על מחשב מרוחק מבלי להגיע אליו פיזית.

מסופי המחשב הראשונים היו מכשירי טלפרינטר אלקטרומכניים בשיטת TTY אך היכולות שלהם היו איטיות למדי. בתחילת שנות השבעים גורמים רבים בתעשיית המחשוב הבינו כי מסופים בעלי צג יהיו נוחים יותר ויעילים יותר ממחשבים המבוססים על כרטיסים מנוקבים שהיו נפוצים מאוד באותה תקופה. הבעיה הייתה שכמות הזיכרון הדרושה למידע בעמוד טקסט אחד הייתה דומה לשל מיני-מחשב ששלטו ברשתות המחשוב באותה תקופה. הצגת המידע במהירות על הצג הייתה עוד אחד מהאתגרים שמפתחי המסוף ניסו להתמודד איתה וכן השליטה הלוגית הדרושה במעגלים המשולבים במערכת.

ראשוני המסופים בעלי הצג כונו "Glass TTYs" (טלפרינטרים מזכוכית) שהיו בעצם שערים לוגיים ולא הייתה להם יחידת עיבוד מרכזית עצמאית. המניע העיקרי לפיתוח מיקרו-מעבד היה לפשט ולהפחית את האלקטרוניקה במסוף. רוב המסופים התחברו למחשבים מרכזיים בתקשורת טורית בממשק RS-232 וצבעי התצוגה היו שחור וירוק או בשחור וחום. חברת IBM מערכות השתמשה בתקשורת על כבלים קואקסיאליים בפרוטוקול SNA שלה.

בהמשך הופיעו "מסופים חכמים" שהם למעשה מחשבים ייעודיים. עם הופעתם, המסופים הראשונים זכו לכינוי חדש, "מסוף טיפש" (dumb terminal), כינוי שהחליף עם הזמן את הכינוי הישן, Glass TTY, עם תכונות שמאפשרות מימוש ממשק משתמש נוח יותר. כך למשל במשפחת המסופים 3270 של חברת IBM (IBM 3270) המחשב שולח למסוף "טופס" קבוע בו מופיעים שדות דינמיים, אותם יכול המחשב לעדכן. הם יכולים לשמש גם כקלט; באופן זה הטופס כולו נשלח למסוף פעם אחת, ובהמשך רק תוכן השדות נשלח מהמחשב למסוף או מהמסוף למחשב, ובכך מצמצם את התקשורת ומקל על התוכנה.

מסופים חכמים אחרים הוסיפו תמיכה בתכונות מתקדמות שלא קיימות בטלפרינטר, ביניהן הצגת חלק מהטקסט "שחור על גבי לבן" (Reverse video) לעומת "לבן על גבי שחור" כפי שהטקסט מוצג בדרך כלל, סימון חלק מהטקסט בקו תחתי או ב"הדגשה", ניקוי המסך, שליטה במיקום ה"סמן" (כלור המקום במסך בו יופיע התו הבא שיישלח), ותכונות רבות נוספות, כולל תמיכה בצבע במסופים צבעוניים.

מסופים חכמים נוספים הם VT52, ו-VT100 ו-VT220, של חברת DEC שנועדו לעבודה מול המיני-מחשבים PDP ו-VAX, אך "אומצו" גם על ידי יצרני מיני מחשבים נוספים שלא רצו או לא יכלו לפתח מסופים ייעודיים בעצמם. תקן התקשורת של מסופים אלו עדיין בשימוש בתוכנות אמולציה המדמות תקשורת זו. מסופים אלו מכונים "חכמים" מכיוון שהייתה להם היכולת לפרש קוד של תווי בקרה למיקומו של הסמן ושליטה על התצוגה בהתאם.

מסופי מחשב ידועים אחרים הם IBM 3270 ומסופי חברת Wyse שרבים מהם עדיין בשימוש, אך בשנות השבעים המאוחרות כאשר התרבו הדגמים, נוצרו פקודות שלא תאמו את כל המסופים והשרתים שלהם.

מסופים מיוחדים, ויקרים יותר אפשרו הצגת גרפיקה בנוסף לטקסט, אחד הידועים בהם יוצר על ידי חברת טקטרוניקס – Tektronix 4010, אך גם על ידי חברות אחרות ובפרט IBM (BM 2250) וחברת דיגיטל (VT640).

מערכת יוניקס ומערכות הפעלה שתוכננו כדוגמתה, כגון לינוקס, המסוף הוא אחד הממשקים החשובים. במקרים רבים אפשר להתחבר למערכת ממסופים שונים: מדמה מסוף מהמערכת הגרפית המקומית, או ממערכת מרוחקת דרך חיבור כגון SSH. במסוף אפשר להשתמש, בין השאר, בממשק שורת פקודה.

מסוף שמחובר ישירות למחשב נקרא קונסולה (Console – עמדת שליטה). יש מערכות רבות שלהן אין מסך מובנה, ולכן החיבור לקונסול הוא דרך חיבור טורי אחר כגון RS-232. במערכות לינוקס ו־FreeBSD שמחוברות למסוף הקונסול הרגיל הוחלף במספר "קונסולים וירטואליים" – הדמית מספר רב של מסופים על ידי ליבת המערכת.

המסופים הראשונים בסביבה זו היו טלפרינטרים: צירוף של מקלדת ומדפסת^[1]. אחד מיצרני הטלפרינטרים הראשונים, ואחד הגדולים בהם הייתה חברת טלטייפ ((Teletype Corporation) ושם החברה היה לשם גנרי, עד כדי החלפה בין "טלפרינטר" ו"טלטייפ". קיצור השם טלטייפ, TTY הוא שם הממשק ביוניקס ולינוקס, ובו משתמשים עד היום (2023).

על מנת לשלוט עליהם הומצאה קריאת מערכת חדשה ביוניקס בשם ioctl שייעודה היה ליצור קריאות מערכת פרטיות למנהלי התקן שונים.

ברצף התווים יכולים להופיע תווי בקרה מיוחדים. לדוגמה: newline עבור שורה חדשה; CR (Carrige Return) עבור חזרה לתחילת השורה; פעמון עבור צלצול. מסופים בעלי מסך (כגון VT100 של דיגיטל) נזקקו ליכולת להציג מידע בצורה עשירה יותר – קפיצה למקום מסוים במסך, הדגשות שונות (כתב מודגש, קו תחתי) ושינוי הרקע (או שינוי צבע הרקע במסופים צבעוניים). זה נעשה על ידי הוספת "רצפי Esc" – התו Esc (קוד ASCII‏27) ואחריו כמה תווים. לדוגמה:

Default Color, <ESC>[01;34Blue, <Esc>[01;32Green, <Esc>[0mand back to default.

יציג:

במקור השתמשו במסופים ייעודיים עם מסכים ומקלדות, אולם עם השתכללות המחשבים האישיים נוצרו תוכנות שאפשרו למחשב מרוחק לשמש כמסוף (על כל המסך שלו או על חלון אחד בלבד בממשק הגרפי). תוכנות אלו נקראות מדמה מסוף (כדוגמת xterm בסביבות יוניקס).

בשנות השמונים החלה עלייתם של המחשבים האישיים – IBM PC בעל הצג המונוכרומטי (צג ירוק). הם לא היו מסופים ולא כללו חומרה המחוללת תווים למעט כרטיס המסך שלא היה משולב בלוח האם. עם תוכנת אמולציה מתאימה היה ניתן להשתמש בהם כתחליף למסוף. במהלך השנים נכתבו תוכנות אמולציה שמדמות כל אחד מהמסופים הנפוצים. מאוחר יותר, המחשבים האישיים השתלטו על השוק וצמצמו כליל את הדרישה למסופים. בימינו, אם יש צורך במסוף כדי לתקשר עם מחשב ישן, כמעט תמיד נעשה שימוש במחשב אישי ותוכנת אמולציה, ואף יצרן לא מייצר מסופי מחשב ייעודיים.

רוב המסופים כיום מבוססים על ממשק משתמש גרפי, ויכולים להציג תמונות על המסך. הם משתמשים בפרוטוקולים כדוגמת RDP של מיקרוסופט או X11 עבור יוניקס. רוחב הפס הדרוש משתנה בהתאם לסוג הפרוטוקול, הרזולוציה ועומק הצבע.

המסופים הגרפיים תפסו את מקומם של המסופים מבוססי הטקסט, ולמעשה הובילו את ההתעניינות במסופים דלים. ה־X11 של יוניקס בנוי בארכיטקטורת משתמש-שרת והיה הראשון עם היכולת להעברת מידע של תוכנות גרפיות על גבי הרשת, ועל גבי האינטרנט בדגמים מאוחרים יותר.

מדיה וקבצים בנושא מסוף מחשב בוויקישיתוף