מסדה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
פירוש נוסף ערך זה עוסק בקיבוץ בבקעת הירדן. אם התכוונתם למסדה במשמעות אחרת, ראו מסדה (פירושונים).
מסדה
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע[1] ‎-191 מטר
תאריך ייסוד 1937
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1]
  - אוכלוסייה 355 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 346 תושבי ישראל
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית עמק הירדן
באדום - מסדה
בירוק - מיקום בניין המועצה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[2] 		6 מתוך 10

מַסָּדָה הוא קיבוץ הנמצא בעמק הירדן, דרומית לכנרת, מערבית לאפיק הירמוך ולקיבוץ שער הגולן. הקיבוץ שייך למועצה אזורית עמק הירדן.

היסטוריה

הקמת הישוב

הקיבוץ הוקם בשנת 1937 על ידי חניכי תנועת הנוער הציונית "גורדוניה" מרומניה, כיישוב חומה ומגדל. את הכשרתם עשו במושבה חדרה, במקום שנקרא אז "גבעת בוסל", שם היתה פעילות חקלאית משמעותית בתחילת המאה ה-20. באזור חדרה היו בעבר חוות יהודיות, והמקום היה חלק מהמאמצים להקים יישובים חקלאיים בארץ ישראל. ראשוני הקבוצה עלו לארץ והגיעו לחדרה ב-1930. במשך מספר שנים הצטרפו חברים נוספים לקבוצה, אשר הלכה וגדלה בהדרגה. עם העליה לקרקע, כעבור שבע שנים מיום הקמתה, מנתה הקבוצה כ-80 איש וכ-10 ילדים.[3][4]

הקיבוץ נושא את שמה של הפואמה "מסדה" של יצחק למדן, שאחד מנושאיה הוא האומץ והגבורה במצדה בתקופת המרד הגדול. הקיבוץ הוקם בשיתוף עם גרעין מפולין, והוקם ביום אחד יחד עם הקיבוץ השכן, שער הגולן.

הקרב במלחמת השחרור

במהלך מלחמת העצמאות נהרס היישוב בקרבות עמק הירדן,[5] לאחר שחלקו של עמק הירדן (לרבות שער הגולן) נכבש על ידי הצבא הסורי שנעצר בדגניה א'. הקיבוץ שוקם לאחר מלחמת העצמאות.

למחרת הכרזת המדינה, בבוקר שבת, ה-15 במאי 1948, החלה הרעשה עזה של פגזי תותחים סוריים על קיבוץ מסדה וסביבותיו. במהלך ההתקפה, פגע אחד הפגזים במגדל המים, פגיעה אשר הותירה את הקיבוץ ללא מים לאנשיו ולבעלי החיים.

אירוע זה התרחש כאשר הקיבוץ היה נתון במצב קשה, ללא תחמושת מספקת, ללא מספר מספיק של לוחמים וללא הגנה נאותה. בנוסף, אמצעי התקשורת המעטים שהיו ברשות הקיבוץ נפגעו, מה שמנע מאנשי הקיבוץ לתקשר עם המפקדה בכנרת או עם השכנים בשער הגולן ובקיבוצים האחרים.[6]

בעקבות ההתקפה, נכנסו הילדים והאמהות מיד למקלט היחיד שהספיק הקיבוץ לבנות. כל יתר הגברים התפזרו בתעלות הקשר וההגנה, תוך שהם משתמשים במעט הנשק שהיה ברשותם. באוויר שררה תחושה של הפקרה וחוסר אונים בקרב אנשי הקיבוץ אשר גרמו לכך המצב הקשה והחסר בתחמושת ובהגנה. אסף אגין בספרו "עמק במערכה" מצטט את חברי הקיבוץ באותו זמן: "הופקרנו על-ידי מוסדות הביטחון של הגוש..." עם רדת הלילה, ולנוכח המצב החמור, הוחלט לפנות את כל הילדים והאימהות לאחור, בתחילה פונו למושבה כנרת, ולאחר מספר ימים פונו לחיפה, שם שהו כשנה עד שיקומו של הקיבוץ.[6]

בינתיים, הלוחמים המועטים שנשארו בקיבוץ הבינו כי אינם מצליחים להדוף בכוחות עצמם את מתקפת הסורים. הם פנו בקריאות חוזרות ונשנות לעזרה למפקדה בכנרת במשך כל אותו יום ולילה, אך לא קיבלו כל תגובה: לא אספקת נשק ותחמושת ולא תגבור בלוחמים. משכך, החליטו הלוחמים למחרת בערב, ה-16 במאי 1948, לפנות את עצמם לאחור.

בהחלטה זו, הם בחרו לנוע יחד עם אנשי שער הגולן לבית זרע ולאפיקים. המחשבה שהניעה את הלוחמים הייתה כי עדיף להם להציל את עצמם בשלב זה, ולאחר מכן לשוב ולשקם את הקיבוץ, מאשר ליפול על חרבם ולהשאיר את הקיבוץ והקהילה הרוסות לחלוטין. באותם מספר ימים, שהקיבוץ פונה, נכנסו כפריים סורים לקיבוץ, שרפו ובזזו, הרסו, ניתצו ושברו ולא השאירו בית אחד עומד על תילו.[6]

פינוי שני הקיבוצים מסדה ושער הגולן מכל הלוחמים השפיע בצורה קשה מאוד על שאר יישובי העמק, היה פחד שהם יהיו הבאים בתור, ואולם עד לסוף אותו שבוע חזרו החברים עם תגבורת שסוף סוף ניתנה להם וכבשו בחזרה את הקיבוץ.[6]

למרות הפינוי המוצדק של אנשי הקיבוץ וההשתלטות החוזרת על האזור לאחר מספר ימים, חברי שני הקיבוצים חוו במשך עשרות שנים תחושות קשות בשל הנטישה. המקרה הוצג במשך שנים ארוכות כדוגמה להתנהגות פסולה, והשאיר פצע עמוק בלב החברים.

תחושת הנטישה הטילה על הקיבוץ את הכתם שהתלווה אליהם שנים רבות, ויש המצביעים על כך שהכתם הזה נותר עד היום. כתוצאה מכך, חברי הקיבוץ חשו תחושות של בושה עמוקה, שתיקה רועמת ומתמשכת, אשר השפיעה גם על הקשרים בין שני הקיבוצים.[7]

בשנת 2017 נעשה סרט עלילתי שנקרא "גבורות" על המלחמה בשני הקיבוצים ועל הפינוי.[8] יוצר הסרט הוא יואב ארזי, חבר שער הגולן.[1]

נס הקוממיות

נס הקוממיות הוא אות הוקרה, שהוענק על ידי צה"ל במסדר צבאי ל-91 ישובים שנלחמו במלחמת העצמאות. האירוע התקיים באצטדיון רמת-גן במסגרת אירועי יום העצמאות השביעי למדינת ישראל בשנת 1955.

בתחילה היה ויכוח אם מסדה ושער הגולן אכן ראויים לקבל את האות, מאחר שהקיבוצים פונו על ידי יושביהם עם פלישת הסורים ב-15.5, לאחר 3 ימים של קרבות קשים. אך בעקבות תחקיר צבאי (דו"ח שאלתיאל[9]) שנעשה מיד בתום המלחמה, שקבע שאין זו אשמת חברי הקיבוצים, אלא הצבא בלבד, גם מסדה ושער-הגולן קיבלו את הנס.[10]

שנות ה-50 - 80

שנות החמישים התאפיינו בעיקר בשיקום הקיבוץ לאחר ההרס במלחמת השחרור, נבנו שכונות חדשות, אוכלוסיית הקיבוץ גדלה, הגיעו קבוצות עולים צעירים ונפתח אולפן בקיבוץ, כמו גם קבוצות נוער שנקראו "חברת נוער",[11] אלו היו בני נוער ממשפחות דלות אמצעים מכל רחבי הארץ, שהקיבוץ יכול היה לתת להם מענה הן מבחינה חברתית והן מבחינה לימודית.[12] לקראת סוף אותו עשור כבר התחילו להנשא בני הדור השני הראשונים.[13][14]

שנות השישים התאפיינו בעיקר בהתבססות הקיבוץ הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית. בתחילת העשור כבר החל הדור הבא לבוא לעולם, אלו הנכדים, דור שלישי למייסדים. ב-1962 נחוג ברוב עם אירוע חצי יובל, 25 שנה לעליית הקיבוץ על הקרקע.[15] הושלם חדר אוכל חדש וגדול,[16] שיוכל להכיל את כל החברים, אורחיהם וה"זמניים" – גרעיני נח"ל, מתנדבים וכו', בכל החגים, החתונות והאירועים השונים. כן נבנתה בריכת שחיה לתפארת שתוכל להפיג את חום הקיץ הכבד והפכה גם היא למקום מפגש למשפחות וצעירים. בתחילת עשור זה התחילו לבוא גרעיני נח"ל לקיבוץ שעזרו מאוד בענפי החקלאות למיניהם, מענף הבננות המוביל, דרך ענפי הדיג, הכרם, הפרדס, המטעים ועד ענפי הרפת והלול. לא נפקד מקומם גם בבתי הילדים, חדר אוכל ומטבח כמובן.

לקראת סוף העשור, לאחר מלחמת ששת הימים החלו לבוא גם המתנדבים לקיבוץ, מה שתרם להיכרות עם צעירים מכל רחבי העולם ולאווירה יותר קוסמופוליטית.[17]

בסוף שנות השישים תחילת שנות השבעים, בעקבות מלחמת ההתשה, הוחלט להוסיף חדר בטחון לכל בית ודירה ברחבי הקיבוץ, וזאת על-מנת שישמשו מענה מיידי להפגזות הרבות (בדומה לממ"ד היום). כתוצאה מכך, נוסף חדר לכל בית והחברים התחילו לקחת את ילדיהם לישון בבית. עד אז היתה לינה משותפת גם עקב חוסר מקום בדירות החברים שהיו מאוד קטנות, חדר וחצי עד 2 חדרים. המעבר מלינה משותפת[18] ללינה משפחתית נעשה בהדרגה בהתאם לקצב הוספת חדרי הבטחון.[19] עד תום בנית חדרי הבטחון עברו כל ילדי הקיבוץ ללינה משפחתית, מהלך שנמשך כ-5 שנים והסתיים ב-1974.[20]

שנות השבעים, הקיבוץ ממשיך וגדל, נוספו הרבה משפחות צעירות ואיתם נולדים ילדים לרוב, הקהילה מתחזקת, יש הרבה אירועי תרבות וחגים מאוד עשירים, כאשר החתונות במסדה הפכו לשם דבר.

לקראת אמצע העשור, בעקבות התבגרותם של המייסדים, הוחלט להביא מפעל לקיבוץ, מפעל בו יוכלו להמשיך עדיין לעבוד, אך הוא לא ידרוש מהם יותר מדי מאמץ. לאחר בדיקות הוחלט לבסוף לקנות את מפעל המתכת "סינוס", שיצר שסתומים למנועים של מכוניות.[21] העבודה ליד המכונות לא היתה יותר מדי מאומצת ואכן התאימה לגיל המבוגר.

בתחילת שנות השמונים עדיין נמשכה אותה מגמה של חברתיות וקהילתיות, אך לקראת אמצע העשור החלו לבעבע מתחת לפני השטח הבעיות הכלכליות הקשות...

מלחמת ששת הימים ותקופת ההמתנה

מלחמת ששת הימים אשר התרחשה ב-11-5 ביוני 1967 הגיעה בסופה של תקופה מאוד מתוחה ברחבי המדינה, תקופה שנמשכה כ-3 שבועות, החל מ-14 במאי 1967.[22]

בתקופה זו, שנקראה תקופת ההמתנה, התבקשו אזרחי ישראל להכין את עצמם, הן על-יד הרשויות והן מתוך יוזמה עצמאית על-ידי חפירת שוחות ותעלות ברחובות ובאזורים ציבוריים וזאת כאמצעי הכנה למלחמה הקרבה. מדובר בפעולה שהעידה על תחושת החירום והדאגה מפני התקפה אפשרית מצד מדינות ערב.

גם בקיבוץ נחפרו תעלות וגויסו החברים לשמירה יום יום ולילה לילה, כחלק מהמאמצים להבטחת הביטחון והסדר בקהילה.[23]

מלחמת ההתשה

מלחמת ההתשה באזור עמק הירדן החלה לאחר מלחמת ששת הימים ונמשכה כ-3 שנים.[24] במהלך מלחמת ההתשה בבקעת הירדן סבל הקיבוץ ממיקושים, ירי והפגזות.[25][26][27][28] למרות זאת, שגרת החיים בקיבוץ נמשכה כסדרה. במקביל לבנייה של מקלטים ליד בתי הילדים, הילדים המשיכו לישון בלינה משותפת, ונפרדו כל לילה מהוריהם לפני שהלכו לישון במקלטים.

החקלאים, למרות הסכנות הרבות שציפו להם בשדות שהיו קרובים מאוד לגבול, המשיכו לצאת לעבודתם. השגרה הזו, שהייתה מלאה באומץ ובנחישות, שיקפה את רוח הקיבוץ ואת המחויבות להמשיך בחיי השגרה גם נוכח הקשיים והאתגרים.[29][27][30]

שני אירועים בולטים במיוחד התרחשו באותה תקופה. הראשון התרחש בסוף מרץ 1968 בו נהרגו שלושה מחברי הקיבוץ וחבר גרעין מחיפה בעלותם על מוקש עם עגלת הטרקטור כאשר חזרו ממטעי הבננות לקיבוץ.[31][32][33] לאות הזדהות וסולידריות הגיעו עוד באותו ערב לביקור ראש הממשלה לוי אשכול, אלוף פיקוד צפון דוד אלעזר וקצינים בכירים נוספים.[34] האירוע השני התרחש בתחילת ינואר 1970 ונקרא עד היום "הנס במסדה", בו אם צעירה ובתה התינוקת בת החודש ניצלו בנס מנפילת קטיושה בחדר בו שהו, כאשר עזבו את החדר שניות קודם לכן.[35] גם לאחר אירוע זה הגיעו ראשי המדינה והצבא, בראשם גולדה מאיר ראש הממשלה, הרמטכ"ל חיים בר-לב ואלוף פיקוד צפון מוטה גור.

המשבר הכלכלי-חברתי בקיבוץ והיציאה ממנו

תחילת המשבר

באמצע שנות השמונים נקלע הקיבוץ למשבר כלכלי קשה מאוד. המשבר נגרם הן כתוצאה ממשבר הקיבוצים הכללי והן עקב ניהול כושל.[36] כתוצאה מכך החלו מאבקים בין אישיים קשים מאוד בין חברי הקיבוץ, שהובילו גם למשבר חברתי חריף ולעזיבה גדולה של הרבה מאוד משפחות, מהן מרכזיות בשדרת הניהול. כל זאת הוביל לקריסה כלכלית וניהולית עם חובות כבדים לבנקים ולנושים נוספים, עד כדי מחסור במזומנים לדברים הבסיסיים ביותר, מזון, חשמל וכדומה.[37] כאן נרתמו לעזרה התנועה הקיבוצית, ארגון הקניות "משקי עמק הירדן" ורשם האגודות השיתופיות אשר תיקן תקנה מיוחדת לקיבוץ הנקראת "תקנת מסדה".[38] לתקופה קצרה מונה לקיבוץ "ועד מנהל" שברובו מנהלים מבחוץ, וזאת על-מנת לייצב את המערכת ולהכשיר בינתיים חברים מתוך הקיבוץ.

היציאה מהמשבר

שינוי והפרטה

במהלך שנות התשעים נכנס הקיבוץ לתהליך שינוי שמטרתו היתה ייצוב המערכת ע"י הפרטה, בהתחלה חלקית ולבסוף מלאה. התגבשה ההבנה שרק על-ידי מתן אחריות לחבר על פרנסתו, והסדרת היחסים בין המגזר היצרני לקהילה יוכל הקיבוץ להתאושש.

צמיחה דמוגרפית

במהלך שנות האלפיים התגבשה ההבנה שכדי שהקיבוץ יוכל להמשיך להתקיים יש להביא משפחות חדשות עם פוטנציאל לצמיחה. באותה תקופה התרחשו גם תהליך שיוך דירות ושיוך פירות נכסים לחברי הקיבוץ. וכך, לאחר שנים של עבודה על ייצוב כלכלי וחברתי, שינוי באורחות החיים, שיוך דירות ופירות נכסים, הקיבוץ היה מוכן להסתכל קדימה ולהתחיל בקליטה של משפחות חדשות. מהלך זה הוביל להחלטה להקים שכונה חדשה, אשר תהיה מיועדת הן לחברים חדשים והן לחברים ותיקים. המשפחות החדשות רוכשות את ביתן בקיבוץ, בין אם בקיבוץ "הישן" ובין אם בשכונה החדשה, ובמקביל מתקבלות לחברות בקיבוץ. שטח השכונה החדשה נקבע להיות במקום אזור המחסנים, ששימשו קודם כבתים הראשונים, אשר נעזבו מזה מספר שנים, לאחר שלא היה בהם צורך עוד. עוד בשטח זה היתה גם בריכת השחיה הידועה שמזה כ-25 שנה לא היתה בשימוש, וכן היו עוד צריפים שבדיים[39] שונים שבעבר גרו בהם חברי גרעין ומתנדבים ומזה עשרות שנים עמדו ריקים. למעשה בשטח זה גם הוקמו לראשונה החומה והמגדל ב-1937. במקביל נקלטו חברים חדשים גם לקיבוץ "הישן", אשר רכשו דירות ישנות ושיפצו אותן. משנת 2017 הקיבוץ קלט למעלה מ-60 חברים חדשים והיד עוד נטויה...[40][41]

הקמת הארכיון

בסוף שנות השבעים, לקראת חג ה-40 לקיבוץ, עלתה ההבנה שיש צורך בארכיון לקיבוץ. את המשימה לקחו על עצמם שני חברים מקבוצת המייסדים, שהיו אומנם כבר בגיל פנסיה אך עדיין פעילים והם אלו שהקימו את הארכיון. הם אספו מסמכים, תעודות, רשומות וכו' מאז ראשית הקיבוץ ותייקו וקטלגו הכל באופן ידני. רק לאחר שפרשו מקץ 25 שנה, החל הארכיון להכנס לעידן המיחשוב ולעבור דיגיטציה.[42]

בית ארלוזורוב

הקשר בין מסדה לחיים ארלוזורוב נוצר לאחר הירצחו של ארלוזורוב בשנת 1934. בעקבות האירוע, התקבלה החלטה במוסדות המיישבים על בסיס חזונו של ארלוזורוב, אשר קבע כי הגבול של המדינה שתקום, יקבע על ידי היישובים שיקומו באותו שטח. בהתאם לכך, השטח שנקנה מעבר הירדן מזרחה, שבו יושבים מסדה ושער הגולן, נועד לקבוע את הגבול המזרחי של המדינה.[43] לאורך כל השנים התלבטו ראשי הקיבוץ כיצד להנציח את זכרו. בעקבות חגיגות ה-25 שנה לקיבוץ, ב-1962, בלט מאוד הצורך בבית תרבות גדול אשר יכול להכיל עד מאות אנשים. וכך, בעזרתו של אברהם הרצפלד נפתחו הדלתות אל מוסדות וגורמים אשר היה ביכולתם לסייע להוציא את התוכנית מהכוח אל הפועל. הבניה נמשכה כ-4 שנים. ב-23 בנובמבר 1968, נחנך בית התרבות "בית ארלוזורוב", במסגרת אירועים שנערכו במלאת 35 להרצחו של חיים ארלוזורוב.[44] הבניין היה גדול ומפואר ושימש להקרנת סרטים ולפעילויות תרבותיות רבות. בפינת חדר הכניסה, הלובי, שהיה גדול אף הוא, הוקם מוזיאון קטן לזכרו של ארלוזורוב. הוקצה חדר שבו היו הרהיטים של חדר העבודה של ארלוזורוב, וגם כל מיני קטעי עיתונות שקשורים אליו, תעודות, תמונות ואף חפצים אישיים. בסך הכול הותקנו באולם 540 מושבים, אשר הכיל בנוסף קומת יציע שבמרכזה נקבע חדר המקרין. בשנות ה-90 של המאה ה-20 הופסקה פעולתו.[45][16]

גלריה

  • בתים טוריים בקיבוץ
    בתים טוריים בקיבוץ
  • "בית ארלוזורוב" - אולם ההתכנסות של הקיבוץ
    "בית ארלוזורוב" - אולם ההתכנסות של הקיבוץ
  • חדר האוכל (אינו פעיל)
    חדר האוכל (אינו פעיל)
  • הקמת חומת המגן (מרחוק עין הקורא)
    הקמת חומת המגן (מרחוק עין הקורא)
  • הקמת מגדלי הצופים
    הקמת מגדלי הצופים
  • הקמת צריפים
    הקמת צריפים
  • מסדה על תלה
    מסדה על תלה
  • צילום אויר של מסדה, 1939
    צילום אויר של מסדה, 1939

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסדה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף דצמבר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  3. ^ מסדה ו"עין הקורא" עלו על הקרקע, דבר, 23 במרץ 1937
  4. ^ סופר דבר, ⁨"מסדה ו"עין הקורא" עלו על הקרקע,⁩ ⁨⁨דבר⁩ 23 מרץ 1937⁩, באתר עיתון דבר
  5. ^ מליאות המועצה ומראות עמק הירדן (2018-08-06), מגאזין 'מראות' 21 - עמק הירדן, נבדק ב-2025-01-12, קרבות עמק הירדן
  6. ^ 1 2 3 4 אסף אגין, יהודה יערי (ע), עמק במערכה, גני תקווה: טפר, 2021, עמ' 236-210
  7. ^ אלי אשכנזי‏, "הייתה הרגשה של שואה": הקיבוצים בעמק הירדן נלחמים בכתם הנטישה, באתר וואלה, 19 בנובמבר 2015
  8. ^ Yoav Arazi (2020-04-25), פרשת שער הגולן ומסדה במלחמת השחרור וסיפור הסרט גבורות, נבדק ב-2025-01-12
  9. ^ עותק של הדו"ח מתאריך 1.11.1948 נמצא בארכיון קיבוץ מסדה
  10. ^ סופר דבר, ⁨גברה התכונה לחג העצמאות, ⁨⁨דבר⁩ 25 אפריל 1955⁩
  11. ^ איתן פרץ, חברות נוער, באתר eitan-peretz (באנגלית)
  12. ^ דפי מסדה, מס' 1 (78), כלפי פנים, עמ' 1, 9.2.1951, בתוך ארכיון קיבוץ מסדה
  13. ^ ארנה גולן, ילדה של קיבוץ, עקד, 2012, עמ' 112-109
  14. ^ דפי מסדה, מס' (79), משה בן דרור, הנח"ל בישובנו, עמ' 1, 23.2.1951, בתוך ארכיון קיבוץ מסדה
  15. ^ ⁨חגיגות מחצית היובל בישובי "חומה ומגדל", ⁨⁨דבר,⁩ 1 מאי 1962⁩
  16. ^ 1 2 מיכאל יעקובסון, סיבוב בחדר האוכל ובית התרבות הנטושים בקיבוץ מסדה, באתר חלון אחורי, ‏2022-01-12
  17. ^ מירב ראון, צעירים רבים הגיעו לארץ כדי להתנדב בקיבוצים. למה? מה משך אותם? מי הם היו?, באתר כנס מדיה, ‏2021-12-28
  18. ^ כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי (2022-02-12), ארבע שעות ביום - הלינה המשותפת בקיבוץ מנקודת מבטן של האימהות | כאן דוקו, נבדק ב-2025-01-19
  19. ^ גלי פלטי, [chrome-extension://efaidnbmnnnibpcajpcglclefindmkaj/https://info2011.szold.org.il/PDF-Articles/megamot/99899.pdf#page=355 לינה משותפת, מישמוע הגוף ואיפוק בהבעת רגשות בעיני בוגרי קיבוץ], מגמות נא (1), 2016, עמ' 355-326
  20. ^ שלומית טנא, הלינה המשותפת בקיבוץ - לא טראומה קולקטיבית, יש גם זיכרונות נעימים, באתר זמן ישראל, 6 באוגוסט 2022
  21. ^ ⁨" סינוס- " מפעל ותיק בענף החלפים, ⁨⁨דבר,⁩ 26 יוני 1979⁩
  22. ^ תקופת ההמתנה בעורף, באתר www.idf.il, ‏27.01.22
  23. ^ נדב מן, ההמתנה, המתח - והניצחון, באתר www.israelhayom.co.il, ‏7.3.2014
  24. ^ אהרון יפה, המלחמה בארץ המרדפים, מערכות 412, עמ' 59-52
  25. ^ ⁨מחנות צבא ירדן ובסיסי חבלנים נפגעו קשה באש מטוסים וארטילריה של צה"יל ⁩ - ⁨⁨דבר⁩ 31 מרץ 1968⁩
  26. ^ דב תמרי, מלחמת ההתשה: שלוש מלחמות, סיפור אחד, באתר www.inss.org.il, ‏ינואר 2020
  27. ^ 1 2 ⁨מכת־אש על הירדנים בעקבות הפגזת מסדה ⁩ - ⁨⁨דבר⁩ 14 דצמבר 1969⁩
  28. ^ יעקב ארז, ⁨פגז ראשון במסדה אחרי 20 שנה ⁩ - ⁨⁨מעריב⁩ 26 פברואר 1968⁩
  29. ^ דוד שליו, ⁨שבת במסדה, ⁨⁨דבר,⁩ 4 דצמבר 1970⁩
  30. ^ טרקטור בקיבוץ מסדה נפגע ממטען ירדני, באתר ארכיון הסרטים הישראלי - סינמטק ירושלים
  31. ^ דני צדקוני, ושוב מסדה בקו האש, למרחב, 5 באפריל 1968
  32. ^ ⁨3 חברי מסדה ונער מחיפה-נהרגו במוקש ⁩ - ⁨⁨על המשמר⁩ 31 מרץ 1968⁩
  33. ^ יעקב ארז, ⁨4 כובעים מיותמים במסדה ⁩ - ⁨⁨מעריב⁩ 5 אפריל 1968⁩
  34. ^ ⁨"יום שישי הארוך" בישובי עמק הירדן, ⁨⁨מעריב⁩ 31 מרץ 1968
  35. ^ אהרון דולב, נס במסדה (עמ' 55-53), באתר עיתון מעריב, ‏2.1.1970
  36. ^ אהרון ידלין, משבר הקיבוצים - כישלון ניהולי לפני הכל, חברה 53, יולי 2012, עמ' 35-33
  37. ^ שרי ארליך, ⁨מסדה, קיבוץ רעב, לא מחזיר 500 שקל לנכה צה" ל⁩ | ⁨מעריב⁩ | 10 אפריל 1992
  38. ^ אורה נמיר, תקנות האגודות השיתופיות (דמי עזיבה – קיבוץ מסדה), תשנ"ג-1993*, באתר נבו, ‏אוגוסט 1993
  39. ^ מוקי צור, ארכיון צריפים שבדים, באתר מוקי צור, ‏2014-10-14
  40. ^ מטה התנועה מסייר בקיבוצים והפעם – בקבוצת כנרת ובקיבוץ מסדה, באתר התנועה הקיבוצית, ‏29.11.2018
  41. ^ שחר דניאלי, המהפך המדהים של קיבוץ מסדה, באתר הבית, ‏10.1.2019
  42. ^ Data Vision, masada.keysofthost.com
  43. ^ קיבוץ מסדה, חנוכת בית-ארלוזורוב, קיבוץ מסדה: איחוד הקבוצות והקיבוצים, 1968, עמ' 34, 10-1
  44. ^ סופר דבר בת"א, ⁨היום אזכרה לח. ארלוזורוב, ⁨⁨דבר⁩ 19 יוני 1968⁩, באתר עיתון דבר
  45. ^ Data Vision, masada.keysofthost.com


יישובי מועצה אזורית עמק הירדן (מחוז הצפון)
קיבוצים דגניה א' • דגניה ב' • בית זרע • אפיקים • אשדות יעקב מאוחד • אשדות יעקב איחוד • קבוצת כנרת • שער הגולן • מסדה • גינוסר • עין גב • חוקוק • אלומות • מעגן • האון • תל קציר • רביד
מושבים אלמגור
יישובים קהילתיים פוריה עילית • פוריה - כפר עבודה • פוריה - נווה עובד
יישובים כפריים כנרת (מושבה)
מפת יישובי המועצה האזורית
מפה
מפת היישובים של מועצה אזורית עמק הירדן
באדום - מסדה
בירוק - מיקום בניין המועצה

Read other articles:

Nairobi

Disambiguazione – Se stai cercando altri significati, vedi Nairobi (disambigua). NairobicittàNairobi Nairobi – Veduta LocalizzazioneStato Kenya ConteaNairobi AmministrazioneSindacoAnne Mwenda TerritorioCoordinate1°17′11″S 36°49′02″E / 1.286389°S 36.817222°E-1.286389; 36.817222 (Nairobi)Coordinate: 1°17′11″S 36°49′02″E / 1.286389°S 36.817222°E-1.286389; 36.817222 (Nairobi) Altitudine1 680 m s.l.m. Superfici...

 

Larissa (satelit)

Larissa (satelit) adalah satelit alami dari planet Neptunus. Neptunus memiliki empat belas bulan yang diketahui, sejauh ini yang terbesar adalah Triton, ditemukan oleh William Lassell pada tanggal 10 Oktober 1846, hanya 17 hari setelah penemuan Neptunus sendiri. Referensi http://solarsystem.nasa.gov/planets/profile.cfm?Object=Neptune&Display=Moons Diarsipkan 2007-06-09 di Wayback Machine. lbsSatelit NeptunusUmumnya diurutkan dari jarak yang terdekat dengan NeptunusReguler (dalam) Naiad T...

 

Académie des sciences (France)

Pour les articles homonymes, voir Académie des sciences. Académie des sciencesColbert présente à Louis XIV les membres de l'Académie royale des sciences en 1667.HistoireFondation 22 décembre 1666CadreType Académie des sciencesForme juridique Établissement public national à caractère administratifDomaine d'activité biologie, chimie, informatique, mathématiques, mécanique, médecine, physique, sciences de l'univers.Siège Paris (75006)Pays  FranceCoordonnées 48° 51′&...

Sarah Rose Summers

Sarah Rose SummersLahir4 November 1994 (umur 29)Omaha, Nebraska, Amerika SerikatAlmamaterTexas Christian UniversityTinggi5 ft 5 in (165 cm)Pemenang kontes kecantikanGelarMiss Nebraska Teen USA 2012Miss Nebraska USA 2018Miss USA 2018Warna rambutPirangWarna mataCokelatKompetisiutamaMiss Nebraska Teen USA 2012(Juara)Miss Teen USA 2012(Peserta)Miss Nebraska USA 2018(Juara)Miss USA 2018(Juara)Miss Universe 2018(20 Besar) Sarah Rose Summers (lahir 4 November 1994) adalah pemena...

 

Return to Pride Rock

1998 soundtrack album (Audio CD/Digital download) by Various artistsReturn to Pride RockSoundtrack album (Audio CD/Digital download) by Various artistsReleasedSeptember 8, 1998GenreSoundtrack, rhythm, pop, worldLength41:21LabelWalt DisneyProducerHarold J. KleinerJean HébrailLebo M Professional ratingsReview scoresSourceRatingallmusic[1] Return to Pride Rock: Songs Inspired by Disney's The Lion King II: Simba's Pride is a 1998 studio album released as an accompaniment ...

 

Juara (film)

JuaraSutradaraCharles GozaliProduserHendrick GozaliSkenarioCharles GozaliHilman HariwijayaCeritaCharles GozaliThjai EdwinPemeranBisma KarismaTora SudiroCut Mini TheoCecep Arif RahmanCiccio ManasseroAnjani DinaMo SidikPenata musikNEAR MusicPenyuntingCharles GozaliIlham AdinathaPerusahaanproduksiMagMa EntertainmentTanggal rilis14 April 2016Durasi106 menitNegara IndonesiaBahasaIndonesia Juara merupakan film drama-aksi-komedi Indonesia yang dirilis pada 14 April 2016 dan disutradarai o...

كشكك

كِشكِكمعلومات عامةالمنشأ تركيا[1] بلد المطبخ مطبخ تركي — مطبخ إيراني — مطبخ يوناني النوع يخنة التصنيفاتتراث لا مادي قائمة التراث الثقافي غير المادي للبشرية[1][2] (تركيا) (2011 – ) تعديل - تعديل مصدري - تعديل ويكي بيانات الكِشْكِك (بالتركية: Keşkek) هو نوع من اللحوم أو ا�...

 

Costa d'Oro brandeburghese

Costa d'Oro Prussiana Costa d'Oro Prussiana - Localizzazione Dati amministrativiNome ufficialeGroß Friedrichsburg Lingue ufficialiTedesco CapitaleFort Groß Friedrichsburg Dipendente daBrandeburgo (1682-1701), poi Prussia (1701-1717) PoliticaForma di governoColonia Nascita1682 con Federico Guglielmo I di Brandeburgo Fine1717 con Federico Guglielmo I di Prussia CausaVendita della colonia alla Compagnia olandese delle Indie occidentali Territorio e popolazioneBacino geograficoAfrica occidental...

 

Jean Tigana

Jean Tigana Informasi pribadiNama lengkap Jean Amadou TiganaTanggal lahir 23 Juni 1955 (umur 68)Tempat lahir Bamako, MaliTinggi 1,68 m (5 ft 6 in)Posisi bermain Gelandang tengahKarier junior1965–19721972–19741974–1975 ASPTT MarseilleSO Les CaillolsCassisKarier senior*Tahun Tim Tampil (Gol) 1975–19781978–19811981–19891989–1991 ToulonLyonBordeauxMarseille 076 (10)104 (15)251 (11)056 0(0) Tim nasional1980–1988 Prancis 052 0(1) Kepelatihan1993–19951995–199...

Sarah Waters

Questa voce sull'argomento scrittori britannici è solo un abbozzo. Contribuisci a migliorarla secondo le convenzioni di Wikipedia. Segui i suggerimenti del progetto di riferimento. Sarah Waters autografa un suo libro nel 2006. Sarah Waters (Neyland, 21 luglio 1966) è una scrittrice gallese nota per i suoi romanzi ambientati nell'epoca vittoriana con protagoniste lesbiche, come Ladra e Carezze di velluto. È stata considerata tra i finalisti del Booker Prize per tre volte. Indice 1 Rom...

 

Tujuh Perkataan Salib

Crucifixion, seen from the Cross by James Tissot, c. 1890 Tujuh Perkataan Salib adalah tujuh ucapan yang diucapkan oleh Yesus ketika Yesus disalib, sebagaimana tertulis dalam keempat Injil yaitu Injil Matius, Injil Markus, Injil Lukas, dan Injil Yohanes.[1][2] Ketujuh perkataan tersebut adalah:[3] Lukas 23:34 “Ya Bapa, ampunilah mereka, sebab mereka tidak tahu apa yang mereka perbuat.” Lukas 23:43 “Sesungguhnya hari ini juga engkau akan ada bersama-sama...

 

Laksmanakumara

Laksmanakumaraलक्षमनकुमारIlustrasi kematian Laksmanakumara.Tokoh MahabharataNamaLaksmanakumaraEjaan Dewanagariलक्षमनकुमारEjaan IASTLakṣmanakumāraNama lainRaden Lesmana Mandrakumara (versi wayang)Kitab referensiMahabharataAsalKerajaan KuruKediamanHastinapuraKastakesatriaDinastiKuruKlanCandrawangsaAyahDuryodanaIbuBanowati Dalam wiracarita Mahabharata, Laksmanakumara (Dewanagari: लक्षमनकुमार; ,IAST: Lakṣmanakumāra,...

Siping, Jilin

Prefecture-level city in Jilin, People's Republic of China Prefecture-level city in Jilin, People's Republic of ChinaSiping 四平市Prefecture-level citySiping martyr cenotaph, in SipingLocation of Siping City (yellow) in Jilin (light grey) and ChinaSipingLocation of the city centre in JilinCoordinates (Siping municipal government): 43°10′00″N 124°21′02″E / 43.1668°N 124.3506°E / 43.1668; 124.3506CountryPeople's Republic of ChinaProvinceJilinCounty-lev...

 

Richard Peirse (Royal Navy officer)

Royal Navy Admiral (1860-1940) Sir Richard Henry PeirseSir Richard H. Peirse c. 1915Born(1860-09-04)4 September 1860York, EnglandDied10 July 1940(1940-07-10) (aged 79)AllegianceUnited KingdomService/branchRoyal NavyYears of service1873–1919RankAdmiralCommands heldCommander-in-Chief, East Indies StationHMS CommonwealthHMS BedfordHMS DidoBattles/warsSecond Boer WarFirst World WarAwardsKnight Commander of the Order of the BathKnight Commander of the Order of the Britis...

 

Planeta Nueve

Este artículo trata sobre el supuesto planeta ubicado en el sistema solar exterior. Para el planeta descrito por Percival Lowell en 1906, véase Planeta X. No debe confundirse con Nibiru. Planeta Nueve Representación artística del Planeta Nueve como un gigante de hielo eclipsando el centro de la Vía Láctea, con un sol en forma de estrella en la distancia.[1]​ La órbita de Neptuno se muestra como una pequeña elipse alrededor del Sol.DescubrimientoDescubridor Konstantin BatyginFech...

Приволжско-Уральский военный округ

Приволжско-Уральский военный округ эмблема Приволжско-Уральского военного округа. Годы существования 1 сентября 1989 (1989-09-01) — 25 июля 1992 (1992-07-25)1 сентября 2001 (2001-09-01) — 1 декабря 2010 (2010-12-01) Страна  СССР (до 1991 года), Россия Подчинение Министерство обороны России Входит �...

 

Irish Volunteers (18th century)

18th century local Irish militias For the 20th-century Irish nationalist military organisation, see Irish Volunteers. Not to be confused with Volunteers of Ireland. Painting by Francis Wheatley depicting the Dublin Volunteers on College Green. The Volunteers (also known as the Irish Volunteers) were local militias raised by local initiative in Ireland in 1778. Their original purpose was to guard against invasion and to preserve law and order at a time when British soldiers were withdrawn from...

 

Élection présidentielle en Irlande

L'élection présidentielle en Irlande détermine la personne qui sera désignée président de la République pour un mandat de sept ans (septennat). Le premier président élu fut Douglas Hyde, en 1938. L'élection la plus récente a lieu le 26 octobre 2018. Déroulement Le Président de l'Irlande est élu au suffrage universel direct pour un mandat de sept ans renouvelable une seule fois. L'élection présidentielle a donc lieu tous les sept ans, sauf en cas de vacance de pouvoir. En accor...

Élections législatives de 1946 dans le Cameroun français

1946 (I) 1951 Élections législatives de 1946 dans le Cameroun français le 10 novembre 1946 Type d’élection Élection législative Postes à élire 3 (+1) députés modifier - modifier le code - voir Wikidata  Les élections législatives françaises de 1946 se tiennent le 10 novembre. Ce sont les premières élections législatives de la Quatrième république, après l'adoption lors du référendum du 13 octobre d'une nouvelle constitution. Mode de scrutin L'Assemblée natio...

 

Orontes River

River in Western Asia OrontesNahr al-ʿĀṣīThe Norias of Hama along the Orontes in SyriaNative nameالعاصي (Arabic)Asi (Turkish)LocationCountryLebanon, Syria, TurkeyCitiesHoms, Hama, Jisr al-Shughur, AntakyaPhysical characteristicsSourceLabweh • locationBeqaa Valley, Lebanon • coordinates34°11′49″N 36°21′9″E / 34.19694°N 36.35250°E / 34.19694; 36.35250 • elevation910 m (2,990 f...