את הפרויקט הגה פרננדו דוניס (Fernando Donis, (אנ'),[2][3] והוא נבחר כזוכה בתחרות עיצוב על ידי ממשלת דובאי.[4] נטען כי הקניין הרוחני של המעצב נגנב, ונשלל ממנו זיכוי על העיצוב.[5] המבנה מחזיק בשיא בהיותו המסגרת הגדולה בעולם.[2]
המבנה נחשב לאחת מהאטרקציות התיירותיות הפופולריות ביותר בדובאי.[6]
זכייה בתחרות אדריכלות
העיצוב נבחר כזוכה בפרס המעלית הבינלאומית ThyssenKrupp 2009, מתוך 926 הצעות.[7] משתתפים מכל רחבי העולם הוזמנו להגיש הצעה להקמת סמל שיקדם את "הפנים החדשות של דובאי". המבנה ממוקם ליד שער הכוכבים (Stargate) של פארק זאביל, מתנשא לגובה של 150.24 מטרים,[8] ובעל רוחב של 93 מטר.[9]
פרס אדריכלות המעליות של טיסנקרופ (The ThyssenKrupp Elevator Architecture Award) הוא תחרות בינלאומית לאדריכלות שהתקיימה לראשונה בשנת 1988, בחסות אחת מחברות המעליות המובילות בעולם.[10] פאנל שופטים בינלאומי בחר את הרעיון המנצח מבין 926 הצעות הנוגעות להקמת מבנה סמלי גבוה לדובאי. צוות השופטים המקורי הורכב מ-11 אדריכלים בינלאומיים - לרבות יו"ר לשעבר ויו"ר בהווה של האיגוד הבינלאומי לאדריכלים (UIA), והיו"ר האזורי של מעליות תיסנקרופ. מנכ"ל עיריית דובאי ושייח' חמדאן בן ראשיד אל מקטום (אנ') נרשמו כשופטי 'כבוד'.[11]
בסופו של דבר נבחר העיצוב של דוניס,מה שזיכה אותו בפרס שערכו עמד על סך של 367,329.70 דירהם (100,000 דולר).[12] לדברי דוניס, בעת תכנון המבנה הוא ראה בדובאי עיר מלאה בסמלים, ועל כן הוא לא רצה להוסיף עוד אחד, כי אם למסגר את כולם: למסגר את העיר. במקום לבנות מבנה מסיבי, מטרת ההצעה הייתה לבנות חלל של 150 מטר על 105 מטר שיוכל למסגר באופן רציף את התפתחות דובאי בעבר, בהווה ובעתיד.[13]
עיצוב
המסגרת של דובאי נבנתה מזכוכית, פלדה, אלומיניום ובטון מזוין. היא ממוקמת בצורה כזו שניתן לראות ציוני דרך מייצגים של דובאי המודרנית מצד אחד, ואילו מהצד השני, המבקרים יכולים גם לצפות בחלקים ישנים יותר של העיר.[14]
המסגרת כוללת כ-48 קומות, ובראשה ממוקמת תצפית ממנה ניתן להשקיף על אזורים שונים של העיר. כמו כן, היא כוללת רצפה מזכוכית, עליה ניתן ללכת. על אף חזותו המוזהבת, הבניין אינו מצופה בזהב אמיתי, כי אם בפלדה דקורטיבית.[6]
כיסוי המבנה מכיל מעל 15,000 מ"ר של נירוסטה בצבע זהב, המשלבים עיצוב של טבעות בהשראת הלוגו של אקספו 2020.[9]
העיצוב המלבני של הבניין נוצר בהשראת יחס הזהב (1.618), שלדעת אדריכלים ואמנים רבים מהווה איזון מבני אידיאלי ("מלבן נעים לעין").[9]
המעלית נושאת את המבקרים לסיפון התצפית בפרק זמן האורך 75 שניות.[9]
לצורך הקמת האתר נדרשו שימוש במעל 9,900 מ"ק בטון מזוין, 2,000 טון פלדה ונעשתה למינציה של 2,900 מ"ר זכוכית.[9]
תביעה משפטית
בדצמבר2016 הגיש האדריכל פרננדו דוניס תביעה לבית המשפט האמריקני נגד עיריית דובאי וחברת מעלית טיסנקרופ.[5] בתביעתו טוען דוניס כי לא קיבל חוזה ולא פיצוי על תכנונו, אף על פי שהוא נמצא כעת בבנייה.[12] נכון לשנת 2018, האדריכל ועיריית דובאי היו מעורבים בסכסוך משפטי לגבי הבעלות על זכויות היוצרים על הבניין.[2]
