מסגד האמאם באספהאן (פרסית: مسجد امام) נקרא בעבר מסגד השאה (مسجد شاه). נמצא בצדה הדרומי של כיכר מיידאן-י אמאם. נחשב ליצירת מופת של האדריכלות האסלאמית הפרסית מהמאה ה-17. הוא נבחר להיות אתר מורשת עולמי של אונסק"ו.
קיימים מקורות סותרים באשר למועד תחילת הקמתו של המסגד. לפי אחד מאלה החלה הבנייה כבר ב-1590 ולפי האחרים הניח עבאס שאה הראשון את אבן הפינה למבנה בשנת 1611 או 1612. בניית המסגד הייתה חלק מיוזמת הבניה המונומנטלית של השאה שביקש להפוך את העיר אספהאן לבירת האימפריה הפרסית. הקמתו של המסגד הסתיימה בין שנת 1630 ל-1638.
המבנה
בחזיתו של המסגד קבוע שער הכניסה שגובהו 27 מטר ומשני צדדיו שני צריחים זהים בגובה של 48 מטר. עם זאת המסגד עצמו מעבר לשער בנוי בזווית של 45 מעלות לחזית ולכיכר, כך שיפנה לעבר מכה בכיוון דרום-מערב. המבנה עשוי מ-18 מיליון לבנים ומצופה ב-472,500 אריחי קרמיקה המשלבים שבעה צבעים.
כיפת המסגד מבפנים
שער הכניסה בנוי כגומחה בצורת חצי עיגול שמתקרתה תולים נטיפימוקרנס, ומעליו פסיפס שבו נראים שני טווסים. דלת העץ מצופה בכסף ובזהב ומובילה לשני מעברים שאורכם שונה בשל הזווית בה בנוי המסגד ביחס לכיכר ולשער.
מעל המסגד כיפה דו-שכבתית שגובהה 52 מטר, והמרחק בין שתי שכבותיה הוא 12 מטר. במסגד אולם מרכזי שמאחוריו חצר, משני צדדיה שני אולמות נוספים, ובצדו הדרום-מזרחי והדרום-מערבי של המבנה שוכנות שתי מדרסות.
,_Isfahan_(5113691065).jpg)
