המנחת שוכן כשני ק"מ צפונית-מזרחית למצדה. בהיותו סלול על חוף ים המלח, זהו שדה התעופה הנמוך בעולם. השימוש במנחת מותנה בתיאום עם החברה הכלכלית חבל ים המלח.
היסטוריה
"שדה תעופה ישראל בר-יהודה", אפריל 1966
תכנון המנחת החל ב-1960 במטרה לאפשר קשר מהיר בין אזור עין גדי ומצדה ומרכז הארץ[2], ביוזמת יהודה אלמוג, ראש מועצה אזורית תמר[1]. באותה עת הגבול עם ירדן עבר מרחק קצר מצפון לעין גדי והנסיעה לאזור התמשכה שעות רבות, דרך צפון הנגב[1]. באפריל 1962 לאחר שהושלם התכנון בוטלה התוכנית עקב עלותה הגבוהה, התכנון הראשוני היה למסלול טיסה באורך 2,500 מטר שהצריך עבודות עפר נרחבות[3]. בסוף 1962 הוקם המנחת בכל זאת, על ידי חיל ההנדסה, עם מסלול טיסה לא סלול באורך 1,200[4]. מטרת התוכנית הייתה לפתח את התיירות באזור, אך באותה עת לא היו מלונות בים המלח, למעט אכסנייות בעין גדי, מצדה וסדום. עם זאת החברות "ארקיע", "אגד" ו"דן" הודיעו שיציעו חבילת נופש משולבת לטיולים באזור[5].
המנחת הושלם בסוף פברואר 1963[1]. הוא נחנך בטקס שנערך ב-17 במרץ 1963, בשם "שדה תעופה מצדה", עם נחיתה של מטוס ארקיע במקום[6]. תחילה ניהלה חברת ארקיע את המנחת ובאוגוסט 1963 הוא נמסר בחכירה לניהול בידי קואופרטיב "צאלים", קבוצה של 5 חברים שהתגוררו למרגלות המצדה וארגנן גם טיולים באזור[7]. אולם בספטמבר 1963 הודיע חברת ארקיע כי לא תפעיל יותר טיסות למקום עקב חוסר כדאיות כלכלית[8]. במהלך 1964 נגרם נזק למסלול הטיסה בעקבות שיטפון והוא חדל לפעול[9].
בנובמבר 1965 הוחלט לשפץ את המסלול, להפעיל את המנחת מחדש ולקראו לו על שמו של ישראל בר-יהודה שנפטר במאי של אותה שנה[10]. ב-14 בינואר1966 נערך טקס לציין קריאת המנחת על שמו של בר יהודה, בנוכחות נשיא־המדינה, יו"ר הכנסת, שר־התחבורה, חברי כנסת ובני משפחתו[11].
במרץ 1969 החלה חברת ארקיע להפעיל טיסות סדירות למנחת משדה דב, פעמיים בשבוע, כעצירת ביניים בקו לאילת, במטרה לשרת את אורחי בתי המלון שהוקמו באותה עת בעין בוקק[12]. מאז הפעילה טיסות סדירות למנחת רק לסירוגין, לרוב בשילוב חבילות נופש לבתי המלון שלחוף ים המלח[13]. בסוף שנות ה-80 אף התחרתה עם חברה נוספת, בשם "כנרי", שהפעילה טיסות למנחת נווה זוהר[14][15]. המנחת הפסיק לשמש לטיסות סדירות בשנת 1997[16].
בשנת 2006, המריא מטוס קל מהמנחת והתרסק על הר המצדה עקב אי-שמירת גובה ביטחון, אך לא היו נפגעים בנפש באירוע זה[דרוש מקור]. באותה שנה חודשו שירותי התעופה מתל אביב למנחת, אם כי רק במטוסי פייפר קטנים, בהם מקום לטייס וחמישה נוסעים[16].
בשנת 2009, המועצה האזורית תמר השקיעה כ-5 מיליון שקל בשיפוצו וחידושו של המנחת. מטרת השיפוץ היה לשפץ את המסלול כך ששוב תתאפשר נחיתת מטוסי נוסעים של עד 50 מקומות (דוגמת המטוסים של ארקיע בקו אילת-תל אביב דאז)[17].
.jpg)
