כשחיפש דרך לממן את לימודיו, הגיע לקול ישראל והחל לעבוד כטכנאי שידור ברדיו. הקריינים שעבדו במחיצתו הבחינו מיד בקולו הרדיופוני והציעו לו להירשם לקורס קריינים. פרי עשה כן.
ב-1976, כשרשת ג' החלה את שידוריה, החל גם פרי את שידוריו בתחנה, ולמעשה הוא השדרן היחיד ששידר בקביעות בתחנה מאז פתיחתה ועד לפרישתו. הוא התפרסם בין היתר כמגיש "מקום בצמרת", מצעד הפזמונים השבועי, שהיה בשנות השמונים פופולרי ביותר בתחנה.
בתקופה זו ובתחילת שנות התשעים,הגיש ברשת ג' מדי פעם את תוכנית הרדיו,"אגן הים התיכון",שלוש שעות בהן הושמעה מוזיקה ים תיכונית-מזרחית.
בתחילת שנות התשעים הגיש בתחנה את "המלך, האיש והאגדה" - תוכנית אודות אלביס פרסלי. הגיש גם תוכנית על קליף ריצ'רד, וכן את התוכנית "עכשיו או לעולם לא" שעסקה במוזיקה הלועזית של שנות החמישים והשישים.
גם לאחר שרשת ג' עברה לשדר מוזיקה ישראלית בלבד (ב-2 בנובמבר1997), המשיך פרי בשידור תוכניות מוזיקה לועזית. פרי הגיש את התוכנית "ציוניוני הדרך", את תוכנית הקיץ "יום יום ים", תוכנית החורף "שוקו חם", את התוכנית היומית "רק בימי חול" וכן את התוכנית השבועית "לילות משי לבן" שעסקה בשירים ישנים לועזיים לבקשת המאזינים.
מלבד רשת ג', פרי שידר גם בשאר הרשתות של קול ישראל.
החל מ-1997, הגיש פרי ברשת א' את התוכנית "אנו באנו" (ישראלים מספרים על עלייה וקליטה). פרי זכה פעמיים בפרס "בני ברית" בזכות התוכנית.
כמו כן, שידר גם את התוכנית "שיר ישיר" בתחנה (לסירוגין עם רעיה אדמוני).
ברשת מורשת הגיש פרי בימי שישי בבוקר את התוכנית "שבחי צדיקים", העוסקת בסיפורים אודות חכמי ישראל.
ב-1977 נשלח על ידי רשות השידור להשתלמות בתחנות רדיו באירופה וארצות הברית, המשדרות מוזיקה בלבד, בעיקר כדי ללמוד וללמד את המגישים והעורכים בתחנה בכל הקשור להגשה קלה.
ב-2003 זכה בפרס אקו"ם על תרומתו לקידום המוזיקה הישראלית ברדיו.
מדי פעם הגיש פרי מהדורות חדשות בקול ישראל.
משנת 2005 ניהל במשך מספר שנים את מחלקת הקריינים בקול ישראל, ושימש כמרצה בכיר.
ב-31 בדצמבר2013 שידר פרי את תוכניתו האחרונה, ופרש לגמלאות לאחר 42 שנות עבודה ברשות השידור.
לאחר כמה חודשים שב לשדר ברדיו בימי שישי ברשת מורשת - את התוכנית "שבחי צדיקים" וברשת ג את התוכנית "ציוניוני הדרך".
ב-10 במאי 2017 נפרד פרי ממאזיני קול ישראל בסיום התוכנית האחרונה של "פסקול ישראל" ברשת ג'.
