הוא לא הרבה באמירת דברי תורה, התפלל בזריזות ונמסר כי הרבה באמירות שהתאפיינו בחוש הומור. החסידים הסבירו זאת כדרך שלו להתמודד עם יראת השם עצומה שאפפה אותו, ובהגיוגרפיה החסידית המאוחרת אף נמסר כי אביו התבטא עליו: "אם היה בני מנחם נחום מאריך בתפילתו, ואלמלא לא הייתה לו מידת הצחוק, הייתה מתבטלת מציאותו מפחד השם"[1].
כאביו נהג באורח-חיים רהבתני וכמו כן לא התפלל עם חסידיו אלא ביחידות בחדר צדדי הצמוד לבית המדרש, המכונה "דאווען שטיבל" (חדר תפילה). בביתו הקים קלויז, ובו חדר משובץ זהב וכסף וקירותיו מעוטרים ציורים שנקרא 'חדרו של משיח' ובו הניחו כתר זהב שנעשה בפיקוחו – מגולף ומורכב משלוש קומות. חדר זה נפתח בהוראתו לעיתים רחוקות ולחסידיו אמר כי כאשר יבוא הגואל הוא יגור בחדר זה. מעשה זה הוא ביטוי אופייני לתודעה המשיחית שאפיינה את בית רוז'ין.
כל שנותיו היה חלוש וחולני, לעיתים היה רתוק למיטתו במשך שבועות. החסידים מספרים כי בסוף שנת תרכ"ח כבר החל לרמוז על פטירתו. בחודש חשוןתרכ"ט (1868), נסע לקבלת טיפול רפואי בעיר יאשי (רומניה). החסידים סיפרו כי במהלך נסיעתו זו אמר "יהודי צריך שיהיו לו שלושה דברים: יד, כיס ולב" (לאחר פטירתו החסידים פירשו שבכך כיוון ליום מותו העברי, י"ד כסלו). בתחילת חודש כסלו ביקש לכתוב צוואה ובי"ד כסלו מת. מותו תואר בפי החסידים כרומנטי: הוא קם ממיטתו, רחץ את פניו, סידר את זקנו ופאות ראשו, התיישב על המיטה והחל לנגן את ניגון "הדביקות" של אביו, אסף את רגליו אל המיטה ומת. הוא נקבר ביאשי ועל קברו הוקם אוהל.
בחסידויות בית רוז'ין נהוג לקרוא למייסד ענף בשושלת רטרו-אקטיבית בכינוי ה"אדמו"ר הזקן", כך שעל אף מותו של מנחם נחום בגיל צעיר (45), הוא כונה בפי חסידיו בשם "אדמו"ר הזקן" ובפי חסידי ענפים אחרים לבית רוז'ין, בשם ה"אדמו"ר הזקן משטפשנשט".
גיטל פרידמן – בנישואיה השניים אשתו של דודה אברהם יעקב פרידמן, ה"אדמו"ר הזקן" מסדיגורה.
תורתו
דברי תורתו נדפסו על ידי מכון 'תורת אמת - שטפנשט' בספר "אמונת אמת". כמו כן נמצא ברשות המכון ספר הזכרונות בכתב-יד "מילין סתימין", מזכרונותיו של המשב"ק משה אליעזר קלרפלד, בו הוא מתאר סיטואציות מחייו של רבו וכן מדברי תורתו. חלקים ממנו פורסמו על גבי עלונים שונים של חסידי רוז'ין.
לקריאה נוספת
ישראל שפיגל, על צדיקים ועל חסידים לבית רוז'ין (שני כרכים), ירושלים, תש"ע
ישראל יעקב, בית רוז'ין, בני-ברק: מישור, תשמ"ז
חיים דב שטרן, נר ישראל, בני-ברק, תשל"ח-תשנ"ד
הערות שוליים
^חיים דב שטרן, נר ישראל, בני ברק, תשל"ח-תשנ"ד, עמ' חלק ה' (ספורים חלק ב'), עמוד רד
תקופת חייו של הרב מנחם נחום פרידמן משטפנשט על ציר הזמן
