בנדרה גדל התחנך בריו דה ז'ניירו ובסאו פאולו.[1] ב-1903 גילה כי חלה בשחפת, ובשל האקלים הטרופי בריו דה ז'ניירו עבר לסאו פאולו. ב-1922, אחרי שהייה ממושכת באירופה שם פגש בנדרה אומנים בולטים רבים, הוא תרם שירים עם ביקורת חברתית ופוליטית לתנועה המודרניסטית בסאו פאולו. בנדרה החל לפרסם את יצירותיו החשובות ב-1924. הוא הפך ליוצר ברזילאי מוערך, וכתב מאמרים במספר עיתונים וכתבי עת. הוא אף לימד ספרות לטינית בריו דה ז'ניירו. הוא תרגם לפורטוגזית מחזות קנוניים מהספרות העולמית ב-1956, והמשיך בזאת עד ימיו האחרונים. הוא מת בעיר הולדתו, ריו דה ז'ניירו.
שיריו של בנדרה מאופיינים בעדינות וביופי מיוחדים. ניתן למצוא מוטיבים חוזרים ונשנים בעבודותיו: אהבת האישה, ילדותו בעיר רסיפה, חברים ובעיות בריאות. בריאותו הרגישה השפיעה על שיריו, באופן דומה לשיריו האחרונים של חורחה לואיס בורחס. רבים משיריו של מנואל בנדרה מתארים את מוגבלותו של הגוף האנושי.
שיריו
Alumbramentos, 1960
Antologia Poética
Berimbau e Outros Poemas, 1986
Carnaval, 1919
50 Poemas Escolhidos pelo Autor, 1955
A Cinza das Horas, 1917
A Cinza das Horas, Carnaval e O Ritmo Dissoluto, 1994
Estrela da Manhã, 1936
Estrela da Tarde, 1959
Estrela da Vida Inteira. Poesias Reunidas, 1966
This Earth, That Sky: Poems (English translation of Estrela da vida inteira), 1989
Libertinagem, 1930
Libertinagem. Estrela da Manhã. Edição crítica, 1998
Mafuá do Malungo. Jogos Onomásticos e Outros Versos de Circunstância 1948.
O Melhor Soneto de Manuel Bandeira, 1955
Os Melhores Poemas de Manuel Bandeira, Selected and edited by Francisco de Assis Barbosa, 1984
A Morte, 1965. (special edition)
Opus 10, 1952
Pasárgada, 1959
Um Poema de Manuel Bandeira, 1956
Poemas de Manuel Bandeira com Motivos Religiosos, 1985
Poesia, Selected by Alceu Amoroso Lima, 197
Poesia e Prosa, 1958
Poesias, 192
Poesias Completas, 1940
Poesias Escolhidas, 1937
Seleta em Prosa e Verso, Selected and edited by Emanuel de Morais, 1971
