מנואל (במלטית ובאנגלית: Manoel) הוא אי קטן בשטח של 0.3 קמ"ר השוכן בנמל מרסמשט בצפון-מזרח מלטה. בדרך כלל מכנים תושבי האזור את האי בכינוי "איל-גזירה" (II-Gżira - "האי"), וכינוי זה היה לשמה של העיר גזירה (Gżira) שבשטחה שוכן האי. אורכו של האי ממזרח למערב הוא כ-1,050 מטרים ורוחבו המרבי מדרום לצפון עומד על כ-450 מטרים. מצפון לאי הוא מופרד מהאי מלטה באמצעות ערוץ סלימה (Sliema Creek) ומדרום לו באמצעות ערוץ לצרטו (Lazzaretto Creek). האי מחובר אל יתר שטחו של האי מלטה באמצעות גשר קטן בקצהו המערבי.
היסטוריה
במקור נקרא האי בשם "אי הבישוף" (איטלקית "l'Isola del Vescovo"; מלטזית "il-Gżira tal-Isqof"). בשנת 1643 הקימו בו האבירים ההוספיטלרים את בית החולים "לצרטו די סאן רוקו" (Lazzaretto di San Rocco) ששימש כמחנה הסגר, במטרה למנוע חדירת מגפותדבר וכולרה אל מלטה. ספינות שהגיעו מאזורים נגועים נאלצו לעגון משך מספר ימים לאורך חופו הדרומי של האי כדי להסיר חשש לזיהום. שרידי בית החולים שוכנים עדיין בצידו הדרומי של האי.
ב-1723 הקים הגראנד מאסטרמנואל דה ויליינה (Manoel de Vilhena) מצודה על האי עבור כ-500 לוחמים, והמצודה כמו גם האי, נקראו על שמו. המצודה הוקמה בצידו המזרחי של האי, הצופה לעבר בירת מלטה, ולטה, והקמתה הסתיימה ב-1755. למצודה תבנית של כוכב בעל ארבעה קודקודים ובמרכזה רחבה גדולה, המוקפת בארקדה בת שתי קומות. חלקים מהמבנה ומהחפירים שבו נחצבו בסלע הבסיס של האי. עוד שכנה במצודה קפלה שהוקמה בסגנון אדריכלות הבארוק והייתה מוקדשת לאנטוניוס מפאדובה.
המצודה מוקפת ברצועת גן משלושת עבריה שאינם פונים אל הנמל. לאורך חופו הדרומי של האי מעגןיאכטות, ובחלקו המערבי מבנים ומגרשי אחסנה לסירות. עוד שוכן באי "מועדון היאכטות המלכותי של מלטה" (Royal Malta Yacht Club). בסוף שנת 2006 החל שיפוצה של המצודה והוא אמור להסתיים בשנת 2010. קיימות תוכניות שנויות במחלוקת להקמת בתי מגורים בשטחו של האי וכן מתחם למסחר ולתיירות[1].