מלחמה לנצח (באנגלית: The Forever War) הוא ספר מסוגת המדע בדיוני צבאי מאת ג'ו הולדמן שיצא לאור בשנת 1974. הספר זכה בפרס נבולה ב-1975[1], פרס הוגו ופרס לוקוס ב-1976[2]. הספר תורגם ב-1979 בהוצאת עם עובד בתרגומו של אריה חשביה. לספר שני המשכים "Forever Free" ו-"Forever Peace", המספר סיפור שמתרחש במקביל להתרחשויות בספר הראשון. הסיפור הקצר "A Separate War" מתרחש גם הוא בעולם של מלחמה לנצח ומתאר את קורותיה של מאריגאי לאחר שנפרדה ממנדלה.
הספר נכתב בסוף מלחמת וייטנאם כספר אנטי מלחמתי הדן בחוסר התוחלת וחוסר ההגיון במלחמה. מקובל לראות אותו כאנטי תיזה לספרו של רוברט היינלין "לוחמי החלל" המפאר את המלחמה.
עלילה
ויליאם מנדלה הוא סטודנט לפיזיקה מגויס ב-1997 ליחידת עלית שהורכבה לצורך תקיפת גזע חייזרי המכונה טוראנים. הסיפור כתוב בגוף ראשון מנקודת הראות של מנדלה. לאחר הגיוס הוא נשלח למחנה אימונים בו כל חייל מקבל חליפת קרב בעלת אצבעות לייזר שהופכת לכלי הנשק העיקרי במלחמה. לאחר האימונים הם יוצאים בספינת קרב לאפסילון, שם הם נתקלים בטוראנים, שאינם רגילים בקרבות פנים מול פנים וטובחים בהם בעזרת חליפות הקרב. לאחר הקרב הם נתקלים לראשונה בהלם העתיד כאשר הטוראנים תוקפים אותם בנשק עתידני שהספיקו לפתח בזמן שהותם בחלל. אפקט התארכות הזמן של טיסה במהירות על דרך חורים שחורים גרם להם להרגיש כאילו הם הזדקנו בחודשיים, בעוד יחסית לכדור הארץ עבר עשור. לאחר הקרבות הוא חוזר לכדור הארץ עם אהובתו מהמחלקה מאריגאי ומגלים שהכוכב סובל מפיצוץ אוכלוסין ופשע. לאחר שהוריהם של מנדלה ומאריגאי מתים, הם מחליטים להתגייס שוב לצבא בתור מדריכי קרב, ומיד נשלחים שוב לחזית.
במהלך הקרבות מנדלה ומאריגאי נפגעים ומאבדים רגל ויד, אך שורדים בזכות חליפת הקרב ששומרת עליהם בחיים. הם חוזרים לבית חולים על כוכב "עדן" ומגלים שעברו כ-200 שנה מגיוסם האחרון. בעידוד הממשלה וכדרך להילחם בריבוי הטבעי, הטרוסקסואליות נחשבת כסטיה מינית וחלק גדול מהתושבים הם הומוסקסואלים ותינוקות נולדים אך ורק במעבדות על ידי ברירה גנטית. בעזרת הטכנולוגיה המתקדמת, בית החולים מסוגל להצמיח את היד והרגל שנקטעו, ולאחר שהבריאו הם חוזרים לחזית, להשלים את שירותם הצבאי בספינות נפרדות.
מנדלה, שמקבל פיקוד על חייליו לאור היותו אחד מהחיילים הוותיקים ביותר בצי, נשלח לקצה המרוחק של הגלקסיה. הזמן הרב שעבר מאז שנולד יצר בינתיים פערים תרבותיים משמעותיים בינו ובין פקודיו שמקשים עליו את הפיקוד ואף גורמים לאחד מהם לנסות לרצוח אותו. לאחר הגעת הספינה ליעדה החיילים יורדים לכוכב ומקימים בסיס בעוד מתקפה של ספינות טוראנס מחסלת את ספינת הקרב איתה הגיעו. לבסוף בתחבולות ומזל רב מצליח מנדלה לשרוד בתוך שדה סטטי עם 19 חיילים בלבד ולהשמיד את האויב בעזרת כמה פצצות נובה. כשהוא חוזר שוב לבסיס החלל של בני האדם הוא מגלה שהמלחמה כבר הסתיימה מזמן והאנושות כולה מורכבת מגבר ואישה אחת משוכפלים אין ספור פעמים וקוראים לעצמם "אדם". האנושות כתודעה קולקטיבית הצליחו לתקשר עם הטוראנס, שהתגלו בעצמם כתרבות משוכפלת עוד מתקופות קדומות. מתגלה שהמלחמה פרצה בעקבות בעיות תקשורת ולמעשה התנהלה לאורך כל השנים הללו כתוצאה מטעות. לאחר שהוא בוחן את תיקו האישי הוא מגלה שמאריגאי חזרה כ-200 שנה לפניו ובעזרת הממון הרב שצברה בכל השנים ששירתה הצליחה לרכוש ספינה ישנה שמשמשת אותה כ"מכונת זמן" המונעת ממנה להזדקן עד אשר מנדלה יחזור מהחזית. הם נפגשים ופורשים לכוכב מבודד כדי להקים משפחה ביחד עם עוד כמה חיילים פליטים שאינם מסוגלים להתמודד עם החיים בתרבות האנושית העתידנית.
עיבודים
מחזה
ב-1983 הבמאי סטיוארט גורדון, העלה גרסה מעובדת של הספר בחברת התיאטרון האורגני של שיקגו, כתגובה למה שהוא כינה הסגנון הסטרילי של משחקי המחשב שזיכיון מלחמת הכוכבים הציג בו את ז'אנר המדע בדיוני.
רומן גרפי
האמן הבלגי מרבאנו בשיתוף פעולה עם ג'ו הולדמן, יצרו טרילוגיה של רומנים גרפיים מהספר "מלחמה לנצח". הסדרה תורגמה לשפות רבות וזכתה לסדרת המשך שנעשתה בהתאם לספר "שלום לנצח".
עיבוד קולנועי
ב-2008 הצהיר רידלי סקוט, שאחרי שחיכה 25 שנה שזכויות היוצרים יהיו זמינות לרכישה, שהוא מתכוון לחזור לביים מדע בדיוני וליצור עיבוד לספר "מלחמה לנצח". אולם, במשך שש שנים של הצהרות שונות ועבודה על גרסאות מרובות לתסריט, הפרויקט לא הצליח להגיע לידי מימוש. במאי 2015, הצהירו אולפני וורנר, שזכו בזכויות היוצרים, שבכוונתם לפתח את הפרויקט ולהוציאו לפועל. שמותיהם של הכותב ג'ו ספייטס וכוכב הקולנוע צ'נינג טייטום הוזכרו בהקשר זה.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
