מיקי שריל

מיקי שריל
Mikie Sherrill
דיוקנה הרשמי של שריל בקונגרס, 2019
דיוקנה הרשמי של שריל בקונגרס, 2019
דיוקנה הרשמי של שריל בקונגרס, 2019
לידה 19 באוגוסט 1972 (בת 52)
אלכסנדריה, וירג'יניה, ארצות הברית
שם מלא רבקה מישל שריל
שם לידה Rebecca Michelle Sherrill עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
השכלה אוניברסיטת ג'ורג'טאון
האקדמיה הימית של ארצות הברית
בית הספר לכלכלה של לונדון
עיסוק פוליטיקאית, טייסת, תובעת
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
דת נצרות קתולית[1]
mikiesherrill.com
חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-11 של ניו ג'רזי
3 בינואר 2019 – מכהנת
(6 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רֶבֵּקָה מישל שריל (באנגלית: Rebecca Michelle Sherrill; נולדה ב-19 באוגוסט 1972) היא פוליטיקאית ולשעבר טייסת אמריקאית, המכהנת כחברת בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם מחוז הקונגרס ה-11 של מדינת ניו ג'רזי מאז 2019. מחוז קונגרס זה כולל שטח של פרוורים ממערב לניו יורק. שריל, חברת המפלגה הדמוקרטית, נבחרה אל הקונגרס לראשונה בבחירות 2018.

ביוגרפיה

תחילת דרכה ושירותה הצבאי

שריל נולדה באלכסנדריה שבווירג'יניה. בעקבות עבודתו של אביה, גדלה במקומות שונים לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית[2]. היא למדה בבית הספר התיכון סאות' לייקס השוכן בעיר רסטון. ב-1994 השלימה לימודי תואר ראשון מהאקדמיה הימית של ארצות הברית באנאפוליס, ובשנת 2003 קיבלה שריל תואר שני בהיסטוריה כלכלית מבית הספר לכלכלה של לונדון. כעבור שנה, ב-2004, קיבלה דיפלומה בשפה הערבית מהאוניברסיטה האמריקאית בקהיר. במהלך 2007 השלימה לימודי תואר שני מבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג'ורג'טאון[3].

בהשראת סבה ששירת כטייס במלחמת העולם השנייה, עוד מגיל צעיר שאפה שריל להיות טייסת. היא נמנתה בין בוגרות בית הספר לטיסה שסיימו את המחזור הראשון של נשים שהתאימו ללוחמה[4]. לאחר סיום לימודיה באקדמיה הימית ב-1994, החלה שריל את שירותה בצי ארצות הברית. היא הייתה טייסת מסוק לוחמה נגד צוללות מסוג Sikorsky SH-3 Sea King, וקצינה לענייני מדיניות רוסית במפקדת הצי בפיקוד אירופה-אפריקה[5]. במהלך שירותה, טסה ברחבי אירופה ובמזרח התיכון. בשנת 2000 הוצבה בבסיס הטיסה הימית של הצי בסמוך לקורפוס כריסטי בטקסס. שירותה בצי הסתכם בתשע שנות שירות פעיל, ובחמש השנים האחרונות מביניהן הייתה בדרגת לוטננט. ב-2003 הייתה מועמדת לקידום אל דרגת לוטננט קומנדר, אך היא עזבה את הצי בטרם נכנס הקידום לתוקף[6].

קריירה משפטית

בקיץ 2007, בעיצומם של לימודי התואר השני במשפטים של שריל באוניברסיטת ג'ורג'טאון, שריל הייתה שותפה במשרד עורכי הדין "קירקלנד & אליס" (Kirkland & Ellis) שבסיסו בשיקגו. לאחר סיום לימודיה בג'ורג'טאון, שבה שריל למשרד של קירקלנד ואליס בניו יורק, שם עבדה במחלקת הליטיגציה בין השנים 2008–2011[7]. אחרי שעזבה משרד עורכי דין זה, הצטרפה שריל למשרד התובעים הפדרליים של ארצות הברית כמתאמת לענייני יישוג והכשרה מחדש. בשנת 2015 התמנתה לעוזרת התובע הפדרלי במחוז ניו ג'רזי פול פישמן (אנ'), כתובעת פלילית. באביב 2016 עזבה תפקיד זה, תוך תכנון להתקמצע בתחום הרפורמה במשפט הפלילי.

בחירות 2018 לבית הנבחרים

שריל עם תומכיה במהלך הבחירות לבית הנבחרים, יולי 2018

ב-11 במאי 2017, השיקה שריל את מסע הבחירות שלה לבית הנבחרים של ארצות הברית במחוז הקונגרס ה-11 של ניו ג'רזי. את המחוז ייצג מאז 1995 רודני פרילינגהייזן (אנ'), יושב ראש ועדת ההקצבות של בית הנבחרים, אשר בינואר 2018 הודיע כי לא יתמודד לתקופת כהונה נוספת בקונגרס[8]. המחוז נחשב זה מכבר למעוז רפובליקני, אך פרילינגהייזן נחשב לפגיע לאחר שדונלד טראמפ זכה ברוב קולות הבוחרים במחוז זה בבחירות לנשיאות 2016 בפער של אחוז בודד[9].

בנובמבר 2017 נסעה הקומיקאית צ'לסי הנדלר, תושבת העיירה ליווינגסטון, לעיר מונטקלייר כדי להביע את תמיכתה בהתמודדותה של שריל[10]. שריל זכתה לתמיכתם של מספר ארגונים פוליטיים ברחבי ארצות הברית, בהם מועצת העריכה של הניו יורק טיימס. ביוני 2018 זכתה שריל בבחירות המקדימות שנערכו במפלגה הדמוקרטית עם 77% מהקולות, וגברה על העובדת הסוציאלית תמרה האריס[11]. במהלך מסע הבחירות גייסה שריל כ-2.8 מיליון דולר אמריקני, וניצבה מגייסי הכספים המובילים בין המתמודדים בבחירות 2018. ברבעון השני של 2018 גייס מטה הבחירות 1.9 מיליון דולר, ובכך נקבע שיא גיוס כספים למועמד בניו ג'רזי בית הנבחרים האמריקאי[12].

ב-6 בנובמבר גברה שריל על ג'יי ובר, מועמד המפלגה הרפובליקנית, וגרפה 56.85 מקולות הבוחרים לעומת 42 האחוזים שקיבל ובר[13]. שריל היא הדמוקרטית הראשונה המייצגת מחוז קונגרס זה מאז שהפסיד ג'וזוף מיניש בבחירות 1984, אחרי שמפת המחוז שורטטה מחדש ונטתה לטובת קהל הבוחרים הרפובליקני[14].

בבית הנבחרים האמריקאי

דיוקן רשמי של שריל בקונגרס, ינואר 2019

לאחר היבחרה לקונגרס, הצטרפה שריל ל"קואליציה הדמוקרטית החדשה", השדולה השנייה בגודלה בסיעה הדמוקרטית המורכבת מחברי קונגרס מתונים, ומונתה למצליפה[15]. היא הצטרפה גם ל"קואליציית הכלבים הכחולים", שדולה נוספת של דמוקרטים מתונים ושמרנים בבית הנבחרים[16]. שריל הצטרפה לשתי נשים יוצאות-צבא נוספות שנבחרו בשנתון 2018, בוגרת האקדמיה הימית איליין לוריא וקצינת חיל האוויר לשעבר כריסי הולאהן. תוך קיום הבטחת הבחירות שלה, שריל לא הצביעה לננסי פלוסי בבחירות לתפקיד יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, והעניקה את קולה לשרי בוסטוס מאילינוי[17]. שנתיים אחר כך, עם התכנסות הקונגרס ה-117, הצביעה "נוכחת" בבחירות לתפקיד יושב הראש[18].

בשנת 2019, שריל התנגדה תחילה לפתיחת הליך הדחה נגד נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אך נמלכה בדעתה בספטמבר לאחר שחושף שחיתות טען כי טראמפ לחץ על נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לחקור את ג'ו ביידן, במסגרת פרשת טראמפ–אוקראינה. על פי דיווחים בעיתונות, שריל קידמה את הנעת יו"ר בית הנבחרים ננסי פלוסי להמשיך בהליך ההדחה ואמרה כי החששות הכבדים שלה מהתנהגותו של טראמפ "נעוצים בהקרבה עצמית ועקרונית". במאמר דעה שכתבה לעיתון "וושינגטון פוסט" ביחד עם שישה מעמיתיה הדמוקרטים – גיל סיסנרוס, ג'ייסון קרואו, איליין לוריא, כריסי הולאהן, אליסה סלוטקין ואביגייל ספנברגר – נימקה את החלטה לתמוך בהדחתו של טראמפ ואמרה כי "כל פעולותיה נובעות מהשבועה שנשאו להגן על המדינה, וההאשמות החדשות מהוות איום על כל מה שנשבענו להגן עליו"[19].

היא חברה בוועדת הכוחות המזוינים ובוועדת המדע, הטכנולוגיה והחלל. היא גם תמכה בהליך ההדחה השני של טראמפ בעקבות ההסתערות על הקפיטול ב-6 בינואר 2021, ולדבריה היא ראתה כמה מעמיתיה הרפובליקנים עורכים סיור למפגיני טראמפ במתחם הקפיטול יום טרם ההסתערות[20].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיקי שריל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ההשתייכויות הדתיות של חברי הקונגרס ה-116 של ארצות הברית, מסמך מאת Pew Research Center (באנגלית)
  2. ^ מאט פרידמן, New Jersey Playbook Interview: House candidate Mikie Sherrill, באתר פוליטיקו, 12 במאי 2017 (באנגלית)
  3. ^ מגי מאלון, Mikie Sherrill Once Flew Helicopter Missions in the Navy—Now She’s Running for Congress, באתר Galmour‏, 1 בספטמבר 2017 (באנגלית)
  4. ^ מייקל וולש, The New Jersey race that could be key to Democrats retaking the House, באתר Yahoo!‏, 10 ביולי 2018 (באנגלית)
  5. ^ דייוויד דנזיס, Sherrill’s service to country not finished yet, באתר ניו ג'רזי הראלד, 16 במרץ 2018 (באנגלית)
  6. ^ מייקל אייזו, Former Navy pilot challenges Frelinghuysen, באתר דיילי רקורד, 11 במאי 2017 (באנגלית)
  7. ^ 2008 Fall Associates, Kirkland & Ellis LLP, New York, NY: Rebecca Sherrill, מסמך מאת Kirkland & Ellis‏, 2008 (באנגלית)
  8. ^ מרי ג'ורדן, After Iraq and Afghanistan, pioneering women in the military set sights on Congress, באתר וושינגטון פוסט, 7 בפברואר 2018 (באנגלית)
  9. ^ הרב ג'קסון, Is Rep. Rodney Frelinghuysen really vulnerable in 2018?, באתר The Record‏, 22 במאי 2017 (באנגלית)
  10. ^ ריקרדו קאולאסר, No joke! Chelsea Handler comes to Montclair for politics, באתר NorthJersey.com‏, 1 בנובמבר 2017 (באנגלית)
  11. ^ ניו יורק טיימס ואי-פי, הישגים לדמוקרטים בקליפורניה וניו ג'רזי לקראת ניסיונם להשיג רוב בקונגרס, באתר הארץ, 6 ביוני 2018
  12. ^ הרב ג'קסון, Shattering NJ record, Mikie Sherrill raises $1.9 million for House race, באתר NorthJersey.com‏, 16 ביולי 2018 (באנגלית)
  13. ^ רוב ג'נינגס, N.J. Election 2018: Mikie Sherrill wins House seat for Democrats, beats Jay Webber, באתר NorthJersey.com‏, 6 בנובמבר 2018 (באנגלית)
  14. ^ MINISH CONSIDERS CAUSES OF HIS LOSS, באתר הניו יורק טיימס, 11 בנובמבר 1984 (באנגלית)
  15. ^ גריפין קונלי, Houlahan, Sherrill take leadership roles among freshman Dem moderates, באתר Roll Call‏, 10 בינואר 2019 (באנגלית)
  16. ^ לינדזי מקפרסון, Blue Dog Coalition Elects 3 New Co-Chairs to Lead Them in Next Congress, באתר Roll Call‏, 27 בנובמבר 2018 (באנגלית)
  17. ^ Here are the 15 Democrats who didn’t vote for Pelosi as speaker, באתר Roll Call‏, 3 בינואר 2019 (באנגלית)
  18. ^ ג'ונתן ד. סאלאנט, Only 5 House Democrats didn’t support Nancy Pelosi for speaker. N.J.’s Mikie Sherrill was one of them., באתר NJ.com‏, 4 בינואר 2021 (באנגלית)
  19. ^ מייקל קרוז, ‘It Feels Like a 1776 Kind of Fight’, באתר פוליטיקו, 27 בספטמבר 2019 (באנגלית)
  20. ^ ג'ון בודן, New Jersey Democrat says members of Congress led 'reconnaissance' tours ahead of riot, באתר The Hill‏, 13 בינואר 2021 (באנגלית)