רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים. אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים. אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בתקופת הרייך השלישי חדלה התחרות מלהתקיים, השלטון הנאצי אסר על קיום תחרויות יופי, וכינה אותם "דקדנס יהודי-בולשיביקי", אך במקומם פרסמו תארים הנקראו "מלכת הקציר", "מלכת הפריחה" ו"מלכת היין".
במזרח גרמניה נאסרו והוצאו מחוץ לחוק גם שם תחרויות יופי עקב כך שהם מהוות "השפלה וניצול של האישה על ידי הקפיטליזם".
ב-1949 נערכה התחרות מחדש בגרמניה המערבית. ב-1950 בתחרות זכתה סוזן אריקסן שזמן קצר לפני זה חזרה מעבודות כפייה בברית המועצות. ב-1953 חברת "אופל" רכשה את הבעלות על ארגון התחרות ושליחת נציגות גרמניה לתחרויות היופי הבינלאומיות דוגמת מיס עולם ומיס תבל. ב-1968 לאחר פשיטת הרגל של חברת אופאל התגייסו ארגונים פמיניסטיים נגד התחרות המהווה "שוק בשר" לטענתם, בשנים מסוימות במהלך שנות השבעים לא התקיימה התחרות, וזוכות בתחרויות יופי מקומיות נשלחו לייצג את גרמניה בתחרויות בינלאומיות.
