יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כמעט שום דבר שכתוב בערך הזה לא נכון - קשה למצוא כאן משפט אחד נקי משגיאות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מיני-מחשב הוא מחשב הממוקם באמצע הספקטרום המחשובי, בין מחשבים מרובי משתמשים גדולים (מסורתית מדובר במחשבים מרכזיים) לבין מחשבים קטנים (מיקרו-מחשבים או מחשבים אישיים). מושג זה היה בשימוש מסוף שנות ה-60 ועד אמצע שנות ה-80 של המאה העשרים. כאשר הופיעו המחשבים הקטנים יותר שונה שמם למחשבי ביניים או באנגלית Midrange. כיום מקובל יותר המושג שרת.
היסטוריה
ההתחלה בשנות ה-60 וההתבססות בשנות ה-70
המונח "מיני-מחשב" התהווה בסוף שנות ה-60 על מנת לתאר מחשבים קטנים מהדור השלישי שעשו שימוש במעגלים משולבים ובזיכרון מגנטי. עד לתקופה זו היה המחשב המרכזי סוג המחשב המסחרי היחיד. בסוף שנות ה-60 החלו להימכר מחשבים קטנים יותר ומסובכים פחות, כדוגמת מחשבי ה-PDP של חברת דיגיטל, שקיבלו את הכינוי "מיני-מחשבים". בעקבות מחשבים אלה הופיעו מיני מחשבים נוספים של חברות כמו HP ו-Data General.
המיני-מחשב הוכל בדרך כלל בארון גדול או בכמה ארונות המחוברים ביחד. בהשוואה אליו מחשב מרכזי היה מורכב ממספר רב של ארונות, הפרוסים באולם גדול, כאשר כל יחידה (מעבד, זיכרון או דיסק קשיח) תפסה ארון משלה. בעוד שמחיר מחשב מרכזי היה גבוה ביותר ועמד לעיתים כמה מיליוני דולרים, מחשבי המיני היו זולים יחסית ומחירם נע בין כ-5,000 דולר ועד לכמה עשרות אלפי דולר.
האתגר במיני מחשבים הראשונים היה פיתוח תוכנה עבורם[1]. זאת משום שלא היה להם די זיכרון להכיל מהדרים מורכבים. המשוכללים יותר הכילו מהדר לפורטרן והפשוטים לאסמבלר בלבד. גם תכנות בשפת מכונה היה מקובל עבורם. המאמר מ-1968[1], כולל גם מפרט טכני ומחירים של המיני מחשבים הראשונים, ביניהם גם האלביט 100 מתוצרת ישראל.
בשנת 1977 הכריזה חברת דיגיטל על סדרת מחשבי ה-VAX שהיה מחשב ה-"סופר מיני" המובהק ביותר, עם זיכרון וירטואלי ואפיק נתונים של 32 סיביות. יצורם המשיך עד שנת 2000.
אמצע שנות ה-80: מחשבי המיני מפנים את מקומם עבור מחשבי המיקרו
מערכת ההפעלה Unix שמהווה אבן פינה בעולם התוכנה, ונמצאת בשימוש נרחב פותחה על מיני מחשב מסוג PDP, וכמוה גם שפת התיכנות C שפותחה באופן צמוד ל-Unix. תשתיות תוכנה רבות שנמצאות בשימוש נרחב כתובות בשפה זו.