מינה בן צבי (רוגוז'יק) (29 בפברואר 1909 – 23 בדצמבר 2000) הייתה ממקימי חיל הנשים של צה"ל (ח"ן) והמפקדת הראשונה שלו, בדרגת סגן-אלוף. היא כיהנה בתפקיד זה משנת 1948 ועד 1949, ולאחריו מילאה שורת תפקידים ממלכתיים וציבוריים.
ביוגרפיה
מינה רוגוז'יק נולדה בשנת 1909 בעיירה מזריץ' שבפלך ווהלין של האימפריה הרוסית (כיום במחוז רובנו באוקראינה). בשנת 1921 עלתה לארץ ישראל עם משפחתה. היא למדה בבית הספר הריאלי בחיפה, בבית הספר הטכני "מונטיפיורי" בתל אביב (1928–1929) ובאוניברסיטת ניו יורק (1930–1933).
בשנת 1933 שבה לארץ והצטרפה ל"הגנה". ב-1942, בזמן מלחמת העולם השנייה, הייתה בין 66 המתגייסות הראשונות לחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי (ATS). בצבא הבריטי עברה קורס קצינות ופיקדה על פלוגה מעורבת של חיילות בריטיות וארץ-ישראליות במצרים.[1]
בשנת 1946 פעלה בשליחות ההגנה בניו יורק. בשנת 1947 מונתה לניהול מחלקת קליטת העלייה של מועצת הפועלים בצפון הארץ. באותה שנה נישאה לאליהו בן צבי.
עם הקמת צה"ל ב-1948 ביקש דוד בן-גוריון מאבא חושי לשחררה מתפקידה, וביקש ממנה להתגייס להקמת חיל הנשים של צה"ל. כמקובל בצה"ל אז, עִברתה את שמה על ידי אימוץ את שם בעלה, והייתה למינה רוגוז'יק-בן צבי. היא מונתה למפקדת הראשונה של החיל וכיהנה בתפקיד במשך שנה, בה עוצבה דמותו של החיל ונקבעו הקריטריונים לשיבוץ נשים במערך צה"ל.
בהמשך הקריירה הייתה קונסול בפינלנד (1953–1955), נציגת ישראל בוועדה למעמד האישה של האו"ם (1956–1958) וראש המחלקה לכלכלת בית במשרד החקלאות.
בשנים 1959–1969 נמנתה על מועצת העיר חיפה. בשנת 1961 ייסדה המרכז הבין-לאומי לעבודה קהילתית "כרמל" מטעם משרד החוץ ועמדה בראשו עד שנת 1987.
בשנת 1978 קיבלה אזרחות כבוד של העיר חיפה.[2]
מינה בן צבי נפטרה בשנת 2000, בגיל 91, ונטמנה בבית העלמין בכפר יהושע לצד בעלה.
על שמה כיכר בחיפה בקרבת המרכז שהקימה.
לקריאה נוספת
- 'Ben Zvi, Mina,' in: The World Who's Who of Women, vol. 3, 1975, p. 77.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
