מיכאיל סטרוגוביץ' (ברוסית: Михаил Соломонович Строгович; 29 בספטמבר 1894 - 13 בפברואר 1984) היה משפטן יהודי סובייטי.
קורות חיים
מיכאיל סטרוגוביץ' נולד בשנת 1894 בסנקט פטרבורג למשפחה יהודית. אביו היה משפטן. בהמשך המשפחה עברה למוסקבה בה סטרוגוביץ' סיים לימודי גימנסיה עם מדליית כסף והחל ללמוד כלכלה ומשפטים במכון למסחר.
לאחר סיום הלימודים בשנת 1920 החל לעבוד במערכת המשפטית של המדינה הסובייטית הצעירה ובשנת 1924 התקבל לפרקליטות וכיהן בה במספר תפקידים עד לשנת 1938.
במקביל לעבודתו בפרקליטות החל ללמד במוסדות להשכלה גבוהה, לרבות אוניברסיטת מוסקבה (פרופסור משנת 1933 וראש קתדרה), מכון להשתלמויות של עובדי מערכת המשפט, אקדמיה למדעי החברה ליד הוועד המרכזי של המפלגה ועוד.
בשנת 1938 סטרוגוביץ' סיים עבודת פוסט-דוקטורט ונבחר כחבר בהתכתבות לאקדמיה למדעים של ברית המועצות. בעקבות כך הוא עזב את הפרקליטות והתרכז בהוראה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה סטרוגוביץ' היה מלמד באקדמיה משפטית צבאית.
בשנת 1949 עם תחילת המאבק נגד קוסמופוליטיות סטרוגוביץ' ואהרן טריינין הוכרזו כמובילי הקו השגוי בלימוד משפטים. הוא סבל מרדיפות ונאלץ לעזוב את רוב תפקידיו. בשנת 1952 הוא החל לעבוד במכון למשפטים של האקדמיה. בשנת 1953 הרדיפות הופסקו.
סטרוגוביץ' פעל בתחומים רבים של תאוריה משפטית. הוא כתב מספר ספרי לימוד בתחום יחסי מדינה ומשפטים ולוגיקה. בניגוד למשפטנים סובייטיים אחרים הוא דגל בשיטה האדברסרית וחשיבות של חזקת החפות מפשע. בשנת 1956 הוא כתב ספר בנושא עיוות דין.
על פעילותו לסטרוגוביץ' הוענקו מספר עיטורים.
סטרוגוביץ' נפטר במוסקבה בשנת 1984.
קישורים חיצוניים
