מיכאיל לאונטוביץ' (ברוסית: Михаил Александрович Леонтович; 7 במרץ 1903 - 30 במרץ 1981) היה פיזיקאי סובייטי. הוא התמחה בתחום חקר פלסמה ורדיו.
קורות חיים
מיכאיל לאונטוביץ' נולד בשנת 1903 בסנקט פטרבורג למשפחת רופאים. אביו היה פרופסור והתמחה בפיזיולוגיה.
בשנת 1913 המשפחה עברה למוסקבה בה מיכאיל החל לימודיה גימנסיה ואביו התמנה לפרופסור. אמו עבדה כרופאה בבית חולים.
בשנת 1919 לאונטוביץ' החל לימודי פיזיקה באוניברסיטת מוסקבה וסיים אותה שנת 1923.
בשנת 1925 לצד סמיון חייקין ואלכסנדר אנדרונוב הוא היה בין תלמידי תואר שלישי של לאוניד מנדלשטם. ביחד עם מורו הוא כתב מאמר מדעי על מנהור קוונטי ובשנת 1928 סיים עבודת תואר שלישי. הוא המשיך לעבוד באוניברסיטת מוסקבה ולאחר מספר שנים התמנה לפרופסור.
בשנת 1935 לאונטוביץ' קיבל תואר "דוקטור למדעים" ללא ביצוע עבודה ייעודית.
במהלך מלחמת העולם השנייה לאונטוביץ' עבר לתחום חקר בעיות קשורות עם הביטחון. הוא היה חבר צוות של סמיון חייקין שפעל לבניית מכ"ם. ביחד עם מיכאיל לוין הוא פרסם תוצאות חקר התפשטות גלים.
בשנת 1945 לאונטוביץ' חזר למוסקבה ובאותה שנה נבחר לחבר בפעול באקדמיה למדעים של ברית המועצות. הוא חזר להרצות באוניברסיטת מוסקבה ובשנים 1946–1954 עבד באוניברסיטה הלאומית למחקר גרעיני.
בשנת 1947 לאונטוביץ' התמנה למנהל מעבדה במכון לחקר פיזיקה של האקדמיה.
בשנת 1951 בהמלצת איגור טם לאונטוביץ' התמנה למנהל מחקרים בתחום היתוך גרעיני במכון לאנרגיה גרעינית של האקדמיה.
בשנת 1955 לאונטוביץ' חתם על "מכתב 300" בגנות פעילות של טרופים ליסנקו. בשנת 1966 הוא חתם על מכתב של 25 מדענים ואמנים נגד ניסיונות לטיהור שמו של יוסיף סטלין.
על פעילותו המדעית ללאונטוביץ' הוענק עיטור לנין (3 פעמים), עיטור הדגל האדום של העמל (4 פעמים) ופרס לנין בשנת 1958. הוא קיבל פרסים נוספים.
לאונטוביץ' נפטר בשנת 1981 במוסקבה ונטמן בבית העלמין קונצבסקויה.
קישורים חיצוניים
