מייקל "מייק" ריורדן (באנגלית: Michael "Mike" Riordan; נולד ב-9 ביולי 1945) הוא כדורסלן עבר אמריקאי, אשר שיחק בליגת ה-NBA בין השנים 1968–1977. בעונת 1969/1970 זכה באליפות ה-NBA כשחקן ניו יורק ניקס, ולאורך 9 עונותיו בליגה רשם ממוצעים כוללים של 9.9 נקודות, 2.9 ריבאונדים ו-2.4 אסיסטים למשחק.[1]
קריירת מכללות
ריורדן נולד וגדל ברובע קווינס שבניו יורק, ובין השנים 1963–1967 למד בפרובידנס קולג'. בעונתו הראשונה בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, 1964/1965, סייע לה להעפיל לרבע גמר טורניר אליפות המכללות ("NCAA Elite Eight"), לראשונה בתולדותיה, עם ממוצעים של 9.2 נקודות ו-6.7 ריבאונדים למשחק. בשתי העונות הבאות קלע 12.2 נקודות והוריד 8.9 ריבאונדים בממוצע למשחק.[2]
קריירת משחק ב-NBA
בדראפט ה-NBA 1967 נבחר ריורדן על ידי ניו יורק ניקס, בבחירה ה-128.[3] בעונת 1969/1970 זכה עם ניו יורק באליפות ה-NBA הראשונה בתולדותיה, לאחר שגברה על לוס אנג'לס לייקרס בסדרת הגמר, בתוצאה 4–3. לאורך העונה קלע 7.7 נקודות בממוצע למשחק, כמחליפם מהספסל של ביל בראדלי ודיק בארנט.
בנובמבר 1971, לאחר כ-3 עונות וחצי עם הניקס, הועבר עם דייב סטלוורת' בטרייד לבולטימור בולטס, בתמורה לארל מונרו.[4] בעונת 1972/1973 השיג שיאי קריירה של 18.1 נקודות, 5.2 אסיסטים ו-4.9 ריבאונדים למשחק, ובסיומה נבחר לחמישיית ההגנה השנייה של העונה. בעונת 1974/1975 קלע 15.4 נקודות למשחק, והשלים חמישייה פותחת דומיננטית לצדם של וס אנסלד, אלווין הייז, פיל צ'ניר וקווין פורטר, אשר הוליכה את הבולטס להעפלתם הראשונה אי פעם לגמר ה-NBA. בסדרת הגמר עצמה הובסו הבולטס על ידי גולדן סטייט ווריורס, בתוצאה 0–4. בסיום עונת 1976/1977 עזב ריורדן את הקבוצה ופרש ממשחק, בגיל 31.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים