מייבל דיארמר

מייבל דיארמר
לידה 22 במרץ 1872 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 11 ביולי 1915 (בגיל 43)
סרביה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Jessie Mabel Pritchard White עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Percy Dearmer עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Geoffrey Dearmer עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייבל דיארמר, באנגלית: Mabel Dearmer ( 22 במרץ 1872 – 15 ביולי 1915) הייתה סופרת, מחזאית ומחברת/מאיירת ספרי ילדים. היא הייתה פציפיסטית מחויבת שמתה בזמן שטיפלה בפצועי המלחמה בסרביה.

ביוגרפיה

נולדה כג'סי מייבל פריצ'רד ווייט, בתם של המנתח הראשי ויליאם ווייט וסלינה טיילור פריצ'רד, היא התחנכה בלונדון. היא נכנסה לבית הספר לאמנות של הוברט פון הרקומר ב-1891,[1] אך עזבה בשנה שלאחר מכן כדי להינשא לכומר הליטורג הסוציאליסט פרסי דיארמר.[2]

קריירת כתיבה

ב-1896 החלה לתרום איורים ל״ספר הצהוב״, ל"סאבוי" ול"סטודיו". היא יצרה את הכריכה לגיליון מספר תשע של "הספר הצהוב". זמן קצר לאחר מכן פנתה לאיור ספרי ילדים. דיארמר יצרה יצירות אמנות עבור Wymps, וסיפורי אגדות אחרים, כגון "כל הדרך אל ארץ האגדות" מאת אוולין שארפ וסיפורם של "שבעת הגוזלים הצעירים" מאת לורנס האוסמן (1899). היא איירה גם ספרי ילדים שכתבה בעצמה.

משנת 1902 החלה דיארמר לכתוב למבוגרים - מ"השנים הרועשות" וספר ההמשך שלו מ-1906 בראונג'ון. האוטוביוגרפיה שלה "הדרך הקשה" יצאה לאור ב-1905, וכותרות אחרות כוללות רומן היסטורי "התפוז: קומדיה של דמעות" (1904), "האחיות החייזרות" (1908) ועוד.

אף שהייתה פציפיסטית רשמית, דיארמר ליוותה את בעלה כשהתנדב ככומר לצלב האדום הבריטי. היא הצטרפה ליחידת הסיוע הסרבית השלישית כמטפלת סיעודית היא יצאה לסרביה באפריל 1915, אך חלתה בטיפוס ביוני ומתה מדלקת ריאות ב-15 ביולי.[3]

מכתביה פורסמו לאחר מותה כמכתבים מבית חולים שדה. עם ספר זיכרונות מאת סטיבן גווין.[4][5]

שלושה חודשים לאחר מותה, בנה הצעיר כריסטופר מת בקרב בגליפולי. אחיו הבכור ג'פרי דיארמר שרד עד גיל 103.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייבל דיארמר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Bailey, Alison. "Dearmer, (Jessie) Mabel Prichard (1872–1915)". Oxford Dictionary of National Biography (online ed.). Oxford University Press
  2. ^ Mitchell, David J. (1965). Monstrous Regiment: The Story of the Women of the First World War. New York: Macmillan.
  3. ^ Maltz, Diana (2012). Denisoff, Dennis; Janzen Kooistra, Lorraine (eds.). "Mabel Dearmer (1872-1915)". The Yellow Nineties Online. Ryerson University
  4. ^ Dearmer, Mabel (1915). Letters from a field hospital. London: Macmillan.
  5. ^ Bailey, Alison (19 August 2014). "Mabel Dearmer in Serbia - "