מיה, יחד עם אחיה ואחיותיה, למדו בבית הספר מתמטיקה וכישורי חיים. הם דגלו במתינות וסגדו לאל אפולו, והיו בני דת האורפיזם.[5] על פי יאמבליכוס,[6] מיה נודעה בקרוטון בחוכמתה ובכישורי המנהיגות שלה, ובנעוריה ייסדה בעיר מקהלה. בבגרותה נודעה כאשת דת אדוקה והייתה נערצת על נשות העיר.[7]
יאמבליכוס מציין שהיא התחתנה עם תושב קרוטון בשם "מנון" (Meno),[6] אך משערים שהכוונה היא למילון איש קרוטון (אנ'), שהיה ספורטאי ידוע וזכה במספר תחרויות באולימפיאדה, ואף הוא היה פילוסוף מהאסכולה הפיתגוראית. הן פורפיריוס והן יאמבליכוס הסתמכו על חיבוריו של ההיסטוריון היווני טימאיוס (356–260 לפנה"ס), שלא שרדו עד ימינו.
לוקיאנוס מסאמוסאטה (המאה ה-2 לספירה) כתב עליה חיבור קצר בשם "בשבחו של זבוב" ובו ציין שמיה הייתה מפורסמת בימיו. בחיבורו כתב: "יכולתי לומר דברים רבים על מיה הפיתגוראית אלמלא העובדה שהיא מוכרת לכולם."[8]
לאחר שהתגלע סכסוך עם תושבי קרוטון, החלו בעיר מהומות והוצת מקום המפגש של אנשי האסכולה הפיתגוראית. רוב התלמידים הצליחו לברוח, אך 38 מהם מתו, בהם פיתגורס עצמו ומילון איש קרוטון, בעלה של מיה. ייתכן כי גם מיה הייתה בין הנספים.
התאולוג הנוצרי קלמנס מאלכסנדריה כלל את מיה בין הפילוסופים הנמנים בספרו "סטרומטה", בו הוא מעיר שנשים יכולות להגיע לאותה דרגת מצוינות (teleiótēs) כמו גברים.[1] היא מוזכרת גם בלקסיקון הסודא, שם נכתב כי מוצאה מהאי סאמוס,[4] מקום הולדתו של פיתגורס.
כתביה של מיה לא שרדו. קיים מכתב המיוחס לה, אודות האופן הרצוי לגידול תינוקות, אך הוא כנראה מיוחס לה בטעות ונכתב על ידי אדם אחר במאה ה-3 או ה-2 לפנה"ס.
