PROFILPELAJAR.COM

מְחַשְּׁבוֹת הרווארד (אנגלית: Harvard Computers) הוא כינוי שניתן לקבוצת נשים שעבדו אצל אדוארד צ'ארלס פיקרינג (מנהל מצפה הכוכבים של מכללת הרווארד בין השנים 1877–1919) בעיבוד נתונים אסטרונומיים. בין הנשים הללו היו אנני ג'אמפ קאנון, הנרייטה ליוויט, וילמינה פלמינג ואנטוניה מורי. לאורך 42 שנה, עבדו בצוות כ-80 נשים.^[1] הצוות כונה בתחילה בלעג, "ההרמון של פיקרינג",^[2] אך שמו שונה לכינוי ללא משמעויות מיניות, "Harvard Computers".^[3]^[1] קבוצה זו היא דוגמה ל"אפקט ההרמון" בהיסטוריה ובסוציולוגיה של המדע, לפיו מדען שוכר בעיקר נשים כפופות עבור צוות המחקר שלו^[4].

עבודת המחשבות

החל מ-1875 החלו לשכור נשים בתור "מחשבות" לסייע לוויליאם רוג'רס – עד אז, הנשים היו עוזרות בהתנדבות. המחשבות הראשונות היו ר"ט גורג'רס, ר"ג סנדרס, ואנה וינלוק. סנדרס נשארה ועבדה במצפה במשך 13 שנים.^[5]

פיקרינג החל לשכור נשים כמחשבות החל משנת 1876. האישה הראשונה שהחלה לעבוד אצלו הייתה וילמינה פלמינג, שעבדה כמשרתת בביתו של פיקרינג. פיקרינג היה מתוסכל מאוד מהעוזרים שלו והכריז כי אפילו המשרתת שלו יכולה לעשות את העבודה טוב יותר. נראה שהוא לא טעה, פלמינג עשתה ביעילות את המטלות שלקחה על עצמה.

אחת מהסיבות המרכזיות להעסקת נשים כמחשבות הייתה השכר. לגברים שילמו יותר מלנשים, כך שהוא היה יכול להעסיק עובדות נוספות באותו תקציב. צוות גדול יותר היה משמעותי משום שבאותה התקופה כמות הנתונים האסטרונומיים עלתה על יכולתם של המצפים לעבד אותה.^[6] אף על פי שחלק מנשים שעבדו אצל פיקרינג היו בעלות תארים אקדמיים באסטרונומיה, הן השתכרו כעובדות לא מיומנות. שכרן הממוצע היה בדרך כלל בין 25 ו-50 סנט לשעה^[5] – יותר מפועל במפעל, אבל פחות מפקיד.^[7] הן עבדו שישה ימים בשבוע, ימי עבודה מלאים.^[8]

בשנת 1886 מצפה הכוכבים של הרווארד קיבל תרומה נדיבה מאלמנתו של הנרי דרייפר, ופיקרינג החליט לשכור עוד נשים לצוות ולמנות את פלמינג כאחראית עליהן.^[9]

הישגי הנשים

כתוצאה מפעולות החישוב של הנשים, פרסם פיקרינג בשנת 1890 את קטלוג הנרי דרייפר הראשון (Henry Draper Catalogue), שכלל יותר מ-10,000 כוכבים מסווגים לפי הספקטרום שלהם.^[10] קטלוג זה בגרסתו המורחבת והמשודרגת משמש את האסטרונומיה עד היום. פיקרינג החל להעסיק את אנטוניה מורי, בוגרת מכללת ואסר, שתסווג מחדש כמה כוכבים. מורי עשתה עבודה רחבה יותר, ועיצבה מחדש את שיטת הסיווג. הסיווג החדש פורסם בשנת 1897,^[11] אך פיקרינג לא תמך בסיווג החדש שהאט את העבודה על קטלוג דרייפר והעמיד את מורי כשווה לו ולא רק כ"מחשבת".^[12]

בהמשך הצטרפה לצוות אנני ג'אמפ קאנון, בוגרת וולסלי קולג', כדי לסווג את כוכבי הדרום. כמו מורי, עיצבה קאנון מחדש את מערכת הסיווג של הספקטרום ופיתחה את הבסיס לסיווג הספקטרלי שנמצא בשימוש היום.^[13]

ההבחנה של הנרייטה ברבור לוויט שכל הכוכבים המשתנים בענן מגלן הקטן הם בערך באותו מרחק מכדור הארץ, הובילה אותה לגלות כי קיים קשר בין זמן מחזור הבהירות של משתנה קפאידי לבין הבהירות המוחלטת שלו.^[14] גילוי זה הוביל להבנת גודלו של היקום, ומשתנים קפאידים הם עדיין כלי חיוני למדידה של מרחקים קוסמולוגיים.

בין הנשים בצוות הייתה גם מרגרט הארווד (19 במרץ 1885 – 6 בפברואר 1979) – בוגרת תואר ראשון מרדקליף (1907) ותואר שני מאוניברסיטת קליפורניה (1916). לאחר עבודתה כ"מחשב" עבדה במצפה האסטרונומי על שם מריה מיטשל במסצ'וסטס, והפכה עם השנים לאישה הראשונה שהתמנתה להיות מנהלת מצפה כוכבים עצמאית. במהלך עבודתה בהרווארד גילתה את האסטרואיד 886 Washingtonia, אולם התגלית הושתקה כי מנהליה חשבו באותו זמן כי זה לא יאה לאישה לקבל הכרה פומבית על תגליות כאלה. האסטרואיד התגלה רשמית ארבעה ימים לאחר מכן.^[15]

ג'ואנה מאקי שימשה כעוזרת בין השנים 1903 -1920 והייתה הראשונה לגלות סופרנובה בקונסטלציית הכוכבים נבל. על תגליתה קיבלה מדליית זהב מהאיגוד האמריקאי של תצפיתני כוכבים משתנים (American Association of Variable Star Observers, AAVSO).^[2]

אידה וודס (בוגרת תואר ראשון ממכללת ולסלי ב-1893) החלה לעבוד כ"מחשב" לאחר סיום לימודיה. בשנת 1920 קיבלה את מדליית הנובה הראשונה של הAAVSO, על תגליותיה. עד לשנת 1927, כבר היו לה 7 תגליות של סופרנובה מצילומים של גלקסיית שביל החלב.^[2]

לקריאה נוספת

Sobel, Dava (2016). The Glass Universe: How the Ladies of the Harvard Observatory Took the Measure of the Stars. New York, New York: Viking. ISBN 9780670016952.