מחמוד אבו אל-פתח

לידה	אוגוסט 1893
פטירה	15 באוגוסט 1958 (בגיל 65) ז'נבה, שווייץ
מדינה	מצרים
השכלה	אוניברסיטת קהיר

מַחְמוּד אַבּוּ אלְ-פַתְח (בערבית: محمود أبو الفتح, שמו מתועתק לעיתים בעיתונות העברית: אבולפתח; אוגוסט 1885^[1]‏/1893 – 15 באוגוסט 1958) היה עיתונאי מצרי, המייסד והבעלים של עיתון "אל-מצרי", ביטאון מפלגת אל-ופד.

אבו אל-פתח נולד לשייח' אחמד אבו אל-פתח, מרצה להלכה אסלאמית. הוא למד משפטים באוניברסיטת המלך פואד הראשון ב-1906 ולאחר מכן הצטרף לעבודה ככתב בעיתון "ואדי א-ניל" (בערבית: وادي النيل), שיצא לאור באלכסנדריה. הסגנון העיתונאי שלו היה מודרני, נטול האופי והרטוריקה הספרותית, המסורתית, שאפיינו את הכתיבה העיתונאית באותה תקופה וזו הייתה הסיבה שבעל העיתון אל-אהראם שכר אותו לעבוד כעיתונאי.^[2]

היה חבר במפלגת אל-ופד ב-1936, והקים את עיתון "אל-מצרי" באותה שנה. אחיו, חוסיין, שימש מנהל העיתון. בשנת 1941 נבחר אבו אל-פתח לוועד הפועל של איגוד העיתונאים.^[3] הוא גם עסק בשליחויות מדיניות וכיהן כחבר בסנאט במהלך מלחמת העולם השנייה.

בשנת 1954, שנתיים לאחר מהפכת הקצינים החופשיים ועלייתו לשלטון של גמאל עבד אל נאצר, נסגר עיתון "אל-מצרי", ואבו אל-פתח ברח לשווייץ והיה לפעיל אופוזיציוני גולה. בין היתר רכש את העיתונים בלשונות הזרות, The Egyptian Gazette ו-La Bourse Égyptienne.‏^[4] אבו אל-פתח נדון שלא בפניו ל-15 שנות מאסר בשל בגידה במולדת, סחר בנייר עיתונים מוקצב וקבלת סכומי כסף מקרנות חשאיות.^[5] לפי מקור אחר נידון ל-10 שנים בעבור הפצת תעמולה בחו"ל נגד משטר נאצר.^[6] הוא ביקש מקלט מדיני בסוריה, אך בהמשך הגיע לעיראק וקיבל אזרחות עיראקית.^[7]

אבו אל-פתח נפטר בבאד נאוהיים (אנ') שבגרמניה המערבית ב-15 באוגוסט 1958 מהתקף לב. נקבר בתוניס.^[8]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מחמוד אבו אל-פתח".