מחלקת הבקרה היא מחלקה קטנה[2] באגף המודיעין בצה"ל. תפקידה הוא לבחון את הערכות המודיעין ואת תוצריו בגישה מקצועית ביקורתית לרבות פונקציית "פרקליט השטן" או ה"איפכא מסתברא"[3] (מארמית: ההפך מסתבר), כלומר לבדוק דווקא את האפשרויות הנראות בלתי סבירות, לנסות ולערער על הערכות מקובלות בחטיבת המחקר ולהציע הערכות נוגדות[4]. המחלקה מוכוונת מקצועית על ידי חטיבת המחקר אך פועלת כגוף עצמאי באגף המודיעין כדי לשמר את החופש להציג כל הערכה ובקרה.
מחלקת הבקרה הוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים במסגרת יישום הלקחים בעקבות המלצת ועדת אגרנט, בשנת 1974.[5] בתחילה, היחידה הוקמה כחלק מארגון מחדש של מחלקה רחבה (מחלקת מחקר בסיסי) יותר העוסקת במחקר כאשר יעודה נקבע "להוות גורם מדרבן לבדיקה עצמית חוזרת של ההערכה המודיעינית" והקו המנחה שניתן לה הוא "מניעת טעות שעלולה לגרור את המערכת לאי-מתן התרעה [למלחמה] בזמן".[5][6] היחידה, עד הפרדתה ממחלקת המחקר בשנת 1984 עבדה בשיטת 'איפכא-מסתברא' בלבד ולפי דרישה.[5] העבודה בשיטה זו, לעיתים קרובות הביאה למתחים בין אנשי המודיעין ביחידות ההערכה השונות.[5]
ראש המחלקה, אל"ם רני פלד, אמר בשנת 2008 בתשובה לשאלה האם היו מקרים שהערכת "איפכא מסתברא" התגלתה כנכונה:
אין לזה הרבה דוגמאות, כי אחרי הכל מדובר בחיל מקצועי עם כוח האדם האיכותי ביותר. אבל כן, הנסיגה מלבנון למשל. התחזיות המודיעיניות דיברו על גוג ומגוג בצפון, והמחלקה אמרה שהחזבאללה דווקא יהיה רגוע וישמור על שקט, מה שהתגלה כנכון ברוב התקופה שעד 2006
— יונתן גור, המודיעין האחר, ידיעות אחרונות, 15 באוקטובר 2008.
הכפפת היחידה לראש אגף המודיעין
בשנת 1984 הוצאה המחלקה מחטיבת המחקר והוכפפה היחידה לראש אגף המודיעין, אלוףאהוד ברק. מפקדה הראשון היה יעקב עמידרור ותחתיו קיבלה חופש פעולה רחב יותר.[5]
פעילות המחלקה
מאז הכפפתה לראש אמ"ן, היחסים בין מחלקת הבקרה לבין חטיבת המחקר באגף המודיעין התאפיינו במתח, שהביא לעימותים בין אנשי המחלקה לבין אנשי חטיבת המחקר. כאשר לשיטת חלק אנשי חטיבת המחקר, מחלקת הבקרה "משחקת מעבר לחוקי המשחק" והיא מתחרה עם חטיבת המחקר.
הצלחות המחלקה
לפני הנסיגה מרצועת הביטחון ההערכה בחטיבת המחקר הייתה כי נסיגה חד צדדית מלבנון תביא דווקא להגברת קצב הפיגועים הרצחניים שיוצאים משטח לבנון. לעומת זאת, מחלקת הבקרה סברה כי ללבנון, סוריה וחזבאללה יש "אינטרס אסטרטגי" בנסיגת ישראל לקו כחול. סברה זו, התבררה כנכונה.
במהלך מלחמת לבנון השנייה ירה ארגון הטרור חזבאללה טיל נגד ספינות מסוג C-802 כנגד אח"י חנית. הספינה נפגעה וניזוקה ונהרגו 4 לוחמי חיל הים. מאז 2003, ידיעות על הימצאות הטיל בחזקת חזבאללה הגיעו לאגף המודיעין ולמספן המודעין בחיל הים. ראש מחלקת הבקרה דאז, אל"ם שלמה קשי שלח מכתב המידע את המחלקות והחטיבות השונות אך זה לא זכה להתייחסות.
כישלונות המחלקה
לקראת השנים שקדמו למלחמת חרבות ברזל ערכה של המחלקה ירד וההתייחסות להערכותיה נהייתה שלילית, עם זאת רמ"ח בקרה כתב מסמך המתריע שחמאס מתכוונת לנטוש את אסטרטגיית השקט שבאמצעות תמריצים כלכליים יישמר השקט ברצועת עזה (מה שמכונה "הקונספציה"), אך המסמך לא הצליח לשכנע את אגף המודיעין[7], ובכך את הצמרת הביטחונית בהנחה המתבקשת מתוקף תפקידה - כי חמאס תכנן את טבח שבעה באוקטובר.[8]
ממחלקה לחטיבה
בעקבות המחדל שהוביל לאירועי ה-7.10.24 הוחלט להרחיב את מחלקת הבקרה ואת תחומי האחריות שלה למעמד של חטיבה שתבקר את כלל אגף המודיעין. פורסם כי בראשות היחידה המורחבת צפוי לעמוד תת-אלוף במילואים, משה שנייד.[9]
בסרט מלחמת העולם Z מוזכרת בשם אחר, שיטת החשיבה הזו של ישראל, בהקשר לפיענוח תשדורת בנוגע למתקפת זומבים. גיבור העלילה, 'ליין', מגיע לירושלים בישראל שנראית בטוחה הודות לחומות, ונפגש עם 'ראש המוסד', 'יורגן'. הוא מגלה לו שהוא יזם את בניית החומות בהתאם למדיניות מחלקת הבקרה של קהילת המודיעין הישראלית בפענוח תשדורת מהודו באופן אחר מהמקובל, כלקח מהכישלונות המודיעיניים שקרו לאורך השנים - השואה, טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ומלחמת יום הכיפורים. בסרט מוכנה שיטת הבקרה הזו בשם "עשירי למניין" - העשירי שעליו מוטלת המשימה להציג פרשנות הפוכה מאשר התשעה שהביעו דעה לפניו, כדי להעלות לדיון גם את מה שנראה בלתי סביר, שעשוי להתברר דווקא כנכון.
