מזנכימה, או רקמת חיבור עוּבָּרִית[1], היא דוגמה לרקמת חיבור רטיקולרית - סוג של רקמת חיבור רפה שמקורה בעיקר בשכבת הנבט מזודרם בעובר. חלק מהתאים המזנכמליים מקורם בניורל קרסט, שמקורו בשכבת הנבט אקטודרם. המזנכימה מתאפיינת בריכוז רב של חומר בין-תאי, הכולל סיבים רטיקולריים שונים ותאים חסרי-התמחות. תאים מזנכמליים בעובר מסוגלים להגר ממקורם למקום אחר, שכן לא מתקיימים בהם חיבורים בין תאיים. תאי אפיתל יכולים להפוך לתאים מזנכמליים בתהליך שנקרא EMT - Epithelial-mesenchymal transition.
המזנכימה היא למעשה רקמת החיבור העוברית, ותאיה מסוגלים להתפתח ולהתמיין לרקמות שונות, ביניהן רקמות חיבור, עצם, סחוס שהם בעצמם תאים מזנכימאליים, מערכת הלימפה ומערכת הדם.
