איכרים צרפתיים עוסקים בדישה באמצעות מחבט; איור משנת 1270 לערך.מורג במוזיאון ימי התנ"ך בעין כרם
מורג הוא כלי חקלאי מסורתי. הוא משמש לפעולת הדישה, כמתואר באחד משני האזכורים שלו בתנ"ך, בספר ישעיהו פרק מ"א ט"ו[1]: ”הִנֵּה שַׂמְתִּיךְ, לְמוֹרַג חָרוּץ חָדָשׁ--בַּעַל, פִּיפִיּוֹת; תָּדוּשׁ הָרִים וְתָדֹק, וּגְבָעוֹת כַּמֹּץ תָּשִׂים”.
המורג הוא לוח גדול, על-פי רוב עשוי עץ, ובצידו התחתון נעוצים להבים קצרים מרובים; במורג הקדום יותר להבים אלו היו עשויים אבן צור ובמורג המודרני יותר הותקנו להבי ברזל.
לוח זה נרתם לבהמה ונגרר במעגלים בגורן על מנת להפריד את הדגן מן המוץ, האיכר נהג בבהמה במושכות כאשר הוא עומד על המורג.
מאז פותח הקומביין, בחקלאות המודרנית נפסק השימוש במורג במדינות רבות, אולם ישנן מדינות בהן עדיין משתמשים בכלי זה באופן המסורתי.
