מור ג'רג' (במקור עד 1905 מנקו גייגר,[1] בהונגרית: György Mór; סובוטיצה, 5 בדצמבר 1851 – בסביבות 1929)[2] היה מלחין, עיתונאי מוזיקה שכתב יצירות מוזיקליות אופרטות רבות על אף שהיה עיוור. הוא היה בעל קרקעות גדול ואיש עשיר.
קורות חיים
מנקו גייגר נולד במשפחה יהודית כבנם של אדולף גייגר (1814–1895)[3] בעל קרקעות גדול ועשיר ושל מריה רוזנטל.[4] אביו תמך בבניית בית הכנסת של סובוטיצה (אז בהונגריה) בסכום לא מבוטל והמבנה נבנה מאוחר יותר על חלק הקרקע שתרם לקהילה היהודית. [5]
מילדותו חי ברווחה גדולה ולכן זכה לחינוך איכותי וקפדני ובזכות כישרונו המוזיקלי זכה במהירות להצלחה בקריירה שלו. לשמו קשורים כ-200 קטעי מוזיקה קטנים יותר מכל סוג ושש אופרטות, על אף העובדה שהיה עיוור. בשנת 1878, הוא היה חבר מערכת המגזין המוזיקה "אפולו". יצירותיו המוזיקליות פורסמו מאוחר יותר בהוצאת טאבורסקי ופארש (Táborszky és Parsch), רוז'אוולדי ושות' הוצאה לאור (Rózsavölgyi és Társa Kiadó 1850 המטה: בבודפשט היא הוותיקה ביותר בהונגריה ועדיין אחת מהוצאות המוזיקה הגדולות ביותר בהונגריה שייסד דיולה רוז'אוולדי), ולאחר מכן בחנויות המוזיקה:
- Rózsavölgyi
- (1883) Noblesse oblige Waltz
- Fantasie sur melodies Hebraiques (1884) וכו'
בנוסף לאלה כתב כמה יצירות תזמורת ופתיחים, שהוצגו בקונצרטים. ב-5 בינואר 1909 חגג בסובוטיצה את יום השנה ה-40 שלו כמלחין.[6] הוא היה סגן הנשיא ולאחר מכן נשיא הקהילה היהודית של סובוטיצה ונשיא החברה קדישא המקומי.[7]
משפחתו
אשתו הראשונה הייתה ברטה וולפינגר (1857–1883),[8] אשתו השנייה הייתה טרז לדרר, לה נישא ב-1885 בקונמדרש.[9]
ילדיהם:
- אילונה גייגר (1876–1951).[10] בעלה דז'ה ליכטשיין היה בעל קרקעות.
- ינה גייגר (1878–?) היה בעל קרקעות גדול. אשתו הייתה קטלין שאנדור.
- מתיאש ג'רג' (1887–1944?). אשתו היא רנה רוטבארט.
- מריה אסתר ג'רג' (1893–?). בעלה בלה רווס (1877–1939) היה מנהל מפעל.
- ארז'בט ג'רג' (1895–1929). בעלה הראשון, אלפרד פאונץ (1887–1920), היה סוחר, בעלה השני מיקלוש טייאי רוט (1884–1944) היה רופא פנימי ורופא ריאות.
- ד"ר אימרה ג'רג'
יצירותיו
- מלחמת טרויה (אופרטה, נכתבה כשהיה בן שבע עשרה. הבכורה הייתה בסובוטיצה)
- חיי המלך מידאס (אופרטה במערכה אחת, 1879)
- הרפתקאות חצר (אופרטה בשלוש מערכות, הלברית י שאנדור ראטקאי. בכורה: 28 במרץ 1903, טימישוארה ו-20 באפריל 1903, חוג תיאטרון בודה)
- יורש העצר (אופרטה, בכורה: מרץ 1916, סובוטיצה)
לקריאה נוספת
- Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. II. kötet (Favartné – Komjáti Ferenc). Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. [1929]. 161. o. (לקסיקון התיאטרון ההונגרי: האנציקלופדיה של התיאטרון והספרות הדרמטית ההונגרית. עורך אלדאר שופפלין. בודפשט: איגוד השחקנים הלאומי ומכון הפנסיה. 1929).
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (נתוניו במאגרי המוזיאון הספרותי פטפי)
- Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái IV. (Gyalai–Hyrtl). Budapest: Hornyánszky. 1896. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)
- Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 308. o. Online elérés (לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת).
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái – új sorozat I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–1944., 1990–2002, a VII. kötettől (1990–) sajtó alá rendezte: Viczián János (פאל גועאש: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים - סדרה חדשה I-XIX. בודפשט: אגודת הספרנים והארכיונאים ההונגרים. 1939–1944, 1990–2002)
- Kalapis Zoltán: Életrajzi kalauz. Ezer magyar biográfia a délszláv országokból. Újvidék, Fórum Könyvkiadó, 2002. (זולטן קלפיש: מדריך ביוגרפי. אלף ביוגרפיות הונגריות ממדינות דרום סלאביות. נובי סאד, הוצאת פורום, 2002)
הערות שוליים
